מאמצת אל ליבי את האושר –
וכאב נאסף אל חיקי.
לא קרוא, מתלווה,
ולוחש לי ביושר:
כבר זמן. באה עת. אל תחכי.
אמונה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לכנרת ואמא שלום... תודה על תגובה מרגשת. איזה כיף להכנס אחרי כמה זמן ולגלות תגובות כאלו. תבורכנה. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה חזק הסיפור.. עכשיו כשנתגלה עוד אחד מן השדות בהם נקברו יהודים רבים שנרצחו צף סיפורך בזכרוני וצמרר אותי שוב. משהו בסיפור שלך לא נותן לי מנוח. [ליצירה]
- [ליצירה] אורי צימררת אותי. ההיה או חלמת חלום? [ליצירה]
- [ליצירה] אורי יקירי גבוהים וקדושים מתחרזים בדיוק כמו עיקשת וגדולה. מה, לא? :) בכל אופן תודה על ההערה. אולי אני פשוט אשנה את הפורמט לשתי שורות במקום ארבע. יעזור? אמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] התשובה חלקית. את השירים שלך שנוגעים אכן באותם מקומות אני מכירה ומוקירה והם נפלאים בעיני. עדיין לא ברור לי האם אמת בסיפור שלך ,אם הזיה? האם אכן משאת נפשו היתה איסלנד? ואם זו אמת איך אתה , עדיין - מתמודד עם הידיעה הזו? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על הפרגון. איזה כיף לקבל תגובות. [די... די... תמשיכי.... :) ] אמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה קסם שיר מקסים. התוכן והצורה. פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ליוליה תודה על תגובותיך ועל השיתוף שבקע מתוכן - אם תעמיקי עוד מעט לתוך השיר תבחיני שהאהבה המושבת - זו שאינה נענית לבקשות של אהבתי הנכזבת - היא אותה אחת בבית האחרון כמו באחרים. לצערי... [ליצירה]
- [ליצירה] אורי יקירי כמו שאתה רואה אני לוקחת אותך מאוד ברצינות ומיישמת בדקדקנות את כל המלצותיך. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, אורי... כמה שאתה צפוי. נופל למלכודות שלי כל כך בקלות... הרי זה היה ברור שתתייחס לזה. אצלנו קוראים לזה " בדיחות של משפחת עמירם..." [ליצירה]
תגובות