מאמצת אל ליבי את האושר –
וכאב נאסף אל חיקי.
לא קרוא, מתלווה,
ולוחש לי ביושר:
כבר זמן. באה עת. אל תחכי.
אמונה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מה אהבתי את עיר ובנותיה שפרשת לפני בצורה ואתה הוא הרי היודע לפרוט מחשבות לשירה... יופי של דבר. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נכנסתי לתומי אחרי המון זמן והדבר הראשון שראיתי באתר הוא שיר חדש של אורי! איזה ממתק... כמו קרמבו או שוקולד אצל ויטלזון. :) תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הבטחתי לעצמי לקרוא יצירה אחת שלך [לפחות..] בכל כניסה שלי לאתר. הכתיבה שלך כל כך מרגשת עדינה ומדוייקת - והכי חשוב - היא ממש מבריקה. תודה. תודה. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] אורי אין עליך. כרגיל... אתה בידך הבוטחת מצייר לי במילים את חלומותי. אהבתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה חזק הסיפור.. עכשיו כשנתגלה עוד אחד מן השדות בהם נקברו יהודים רבים שנרצחו צף סיפורך בזכרוני וצמרר אותי שוב. משהו בסיפור שלך לא נותן לי מנוח. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, אורי... כמה שאתה צפוי. נופל למלכודות שלי כל כך בקלות... הרי זה היה ברור שתתייחס לזה. אצלנו קוראים לזה " בדיחות של משפחת עמירם..." [ליצירה]
- [ליצירה] אורי צימררת אותי. ההיה או חלמת חלום? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכן. השיר הזה נכתב בסערת רגשות שהציפה אותי אחרי ששמעתי בפעם הראשונה את אנא בכוח של עובדיה חממה. בכל פעם שאני חוזרת לשמוע את היצירה מטלטלת אותי שוב אותה סערה ומתעוררת בי אותה ערגה. [ליצירה]
- [ליצירה] ליוליה תודה על תגובותיך ועל השיתוף שבקע מתוכן - אם תעמיקי עוד מעט לתוך השיר תבחיני שהאהבה המושבת - זו שאינה נענית לבקשות של אהבתי הנכזבת - היא אותה אחת בבית האחרון כמו באחרים. לצערי... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד. תודה [ליצירה]
תגובות