מאמצת אל ליבי את האושר –
וכאב נאסף אל חיקי.
לא קרוא, מתלווה,
ולוחש לי ביושר:
כבר זמן. באה עת. אל תחכי.
אמונה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כמה חזק הסיפור.. עכשיו כשנתגלה עוד אחד מן השדות בהם נקברו יהודים רבים שנרצחו צף סיפורך בזכרוני וצמרר אותי שוב. משהו בסיפור שלך לא נותן לי מנוח. [ליצירה]
- [ליצירה] מה אהבתי את עיר ובנותיה שפרשת לפני בצורה ואתה הוא הרי היודע לפרוט מחשבות לשירה... יופי של דבר. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] ליוליה תודה על תגובותיך ועל השיתוף שבקע מתוכן - אם תעמיקי עוד מעט לתוך השיר תבחיני שהאהבה המושבת - זו שאינה נענית לבקשות של אהבתי הנכזבת - היא אותה אחת בבית האחרון כמו באחרים. לצערי... [ליצירה]
- [ליצירה] אורי יקירי כמו שאתה רואה אני לוקחת אותך מאוד ברצינות ומיישמת בדקדקנות את כל המלצותיך. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על הפרגון. איזה כיף לקבל תגובות. [די... די... תמשיכי.... :) ] אמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכנרת ואמא שלום... תודה על תגובה מרגשת. איזה כיף להכנס אחרי כמה זמן ולגלות תגובות כאלו. תבורכנה. [ליצירה]
- [ליצירה] אורי יקירי גבוהים וקדושים מתחרזים בדיוק כמו עיקשת וגדולה. מה, לא? :) בכל אופן תודה על ההערה. אולי אני פשוט אשנה את הפורמט לשתי שורות במקום ארבע. יעזור? אמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] אורי אין עליך. כרגיל... אתה בידך הבוטחת מצייר לי במילים את חלומותי. אהבתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכן. השיר הזה נכתב בסערת רגשות שהציפה אותי אחרי ששמעתי בפעם הראשונה את אנא בכוח של עובדיה חממה. בכל פעם שאני חוזרת לשמוע את היצירה מטלטלת אותי שוב אותה סערה ומתעוררת בי אותה ערגה. [ליצירה]
תגובות