מאמצת אל ליבי את האושר –
וכאב נאסף אל חיקי.
לא קרוא, מתלווה,
ולוחש לי ביושר:
כבר זמן. באה עת. אל תחכי.
אמונה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי, אורי... כמה שאתה צפוי. נופל למלכודות שלי כל כך בקלות... הרי זה היה ברור שתתייחס לזה. אצלנו קוראים לזה " בדיחות של משפחת עמירם..." [ליצירה]
- [ליצירה] אורי יקירי כמו שאתה רואה אני לוקחת אותך מאוד ברצינות ומיישמת בדקדקנות את כל המלצותיך. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אורי, לא על זה בדיוק נאמר הפוסל במומו פוסל? ... :) ותודה על הפרגון. [ליצירה]
- [ליצירה] התשובה חלקית. את השירים שלך שנוגעים אכן באותם מקומות אני מכירה ומוקירה והם נפלאים בעיני. עדיין לא ברור לי האם אמת בסיפור שלך ,אם הזיה? האם אכן משאת נפשו היתה איסלנד? ואם זו אמת איך אתה , עדיין - מתמודד עם הידיעה הזו? [ליצירה]
- [ליצירה] אורי אין עליך. כרגיל... אתה בידך הבוטחת מצייר לי במילים את חלומותי. אהבתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] הבטחתי לעצמי לקרוא יצירה אחת שלך [לפחות..] בכל כניסה שלי לאתר. הכתיבה שלך כל כך מרגשת עדינה ומדוייקת - והכי חשוב - היא ממש מבריקה. תודה. תודה. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] מה אהבתי את עיר ובנותיה שפרשת לפני בצורה ואתה הוא הרי היודע לפרוט מחשבות לשירה... יופי של דבר. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכנרת ואמא שלום... תודה על תגובה מרגשת. איזה כיף להכנס אחרי כמה זמן ולגלות תגובות כאלו. תבורכנה. [ליצירה]
- [ליצירה] אח... כאב האהבה הנכזבת. כאב הקנאה. פשוט,נוגע ומרגש. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכן. השיר הזה נכתב בסערת רגשות שהציפה אותי אחרי ששמעתי בפעם הראשונה את אנא בכוח של עובדיה חממה. בכל פעם שאני חוזרת לשמוע את היצירה מטלטלת אותי שוב אותה סערה ומתעוררת בי אותה ערגה. [ליצירה]
תגובות