ריבוי נשים - האם זה פסול?

כבר שנים, במדינת-ישראל ישנו חוק, האוסר על נישואין עם יותר מאישה אחת. אומנם, לא תמיד החוק הזה נאכף על-ידי רשויות, אך לידיעתכם, לפי אותו חוק, מי שנתפס בעבירות פוליגמיה (לשון עממי: נישואין עם כמה נשים) - צפוי לעונש מאסר. לפני כשנתיים, מלי פולישיוק - אז ח"כית מטעם שינוי, הגישה הצעת חוק, אשר יחמיר עוד יותר עם מקיימי יחסים עם יותר מאישה אחת. על-פי אותה הצעת חוק, יש לאסור על גבר גרוש שהתחתן מחדש, להתקרב לביתה של גרושתו, מרחק של פחות ממאה מטר. לדעתי, החוק הנו שיא-האידיוטיות שרק שכל ישראלי מוּכה-שמש יכול להמציא.

מי זאת המדינה, שתגיד לי לאזרח, עם כמה נשים להיות בקשר? האם אין בעיות יותר חשובות, המחייבות טיפול מיידי. האם אנו חיים בגן-עדן עלי-אדמות, שהבעיה האחת ויחידה שנותר לפותרה, זה עם כמה נשים ישן גבר, או עם כמה גברים ישנה אישה?

לאורך כל ההיסטוריה, ברוב החברות, גם במזרח-התיכון, גם באוקיאניה, וראו זה פלא! גם ברוברובה של אירופה, היה נהוג שלגבר יהיו כמה נשים. אפילו, אחרי שנוצרו דתות מונוטאיסטיות, לא בוטל ריבוי-נשים. למשל, לפי תלמוד, ליהודי (בדיוק, כמו למוסלמי על-פי הקוּראן), היה מותר לשאת ארבע נשים. ואכן, יהודים, ובייחוד כל מיני מנהיגי קהילות ואנשים בעלי-אמצעים אחרים נשאו כמה נשים. ולגבי המזרח-התיכון, יש להדגיש, כי נישואין עם כמה נשים, משך אלפי שנים היו חלק בלתי נפרד מהזהות התרבותית והחברתית של האיזור. תראו, כמה נשים היו לכנענים! תראו, כמה נשים התגוררו בהרמוניהם של דויד ושלמה. גם היום, בחלק גדול מהמדינות המוסלמיות (וגם אצל חלק מהמוסלמים החיים במדינת-ישראל), נהוג שגבר, שמסוגל לפרנס כמה נשים, מתחתן עם שלוש ארבע נשים, כמצוות הקוראן (במקור, בקוראן כתוב דרך-אגב: שרצוי שכל גבר יישא רק אישה אחת, אך מתיר נישואין עם עד ארבע נשים) עם-זאת, יש להבין כי נישואין עם כמה נשים זה חלק בלתי נפרד מהזהות התרבותית של המזרח-התיכון, לכן, יש לכבד ולהתיר את הדבר הזה. כמובן, בתנאי שהדבר ייעשה תוך כיבוד שיוויון זכויות עבור שני בני-הזוג, כאשר אחד לא ינוצל על-ידי השני.

אך היום, בהשפעת רעיונות מערב-אירופיים, שדרך-אגב, אינם מצטיינים בחוכמה יתרה - כל אחד חייב להתחתן (או יותר מדוייק, להתגורר) עם אישה אחת. הטענה המקובלת , שבאמצעותה מנסים להסביר את המגבלה הזאת, זה ניסיון למנוע ניצול נשים בידי הגברים. אך במציאות, ישנן חברות, שעד לתקופה האחרונה ממש, בהן הייתה מקובלת פוליגמיה מצד שני המינים. למשל, בפולינזיה ואיי-אוקיאניה בכלל, אלפי שנים היה מקובל, שגם גברים נשאו כמה נשים, וגם נשים כמה בעלים.

לדעתי, נשים לא תנוצלנה פחות, או יותר בידי גברים, על-ידי קיומה או אי-קיומה של פוליגמיה. בעיית-הניצול, זאת בעיה חברתית-מעמדית טהורה, שאותה יש לפתור באמצעות הקניית-ערכים חינוכיים מסויימים, ועל-ידי שינוי המשטר הקיים בעולם, שבו לא יהיה ניצול אדם בידי אדם, מכל סוג שהוא; הן ניצול מיני, והן ניצול עובד בידי מעסיקו.

מאבק נגד ריבוי נשים, הנו כלי מכלים רבים המשמשים את הקפיטליזם, להסחת-דעתם של ההמונים, מבעיות חשובות באמת המעסיקות אותם.

לדעתי, יש לאפשר לכל גבר ולכל אישה להחליט בעצמם עם כמה בני זוג להתחתן או להתגורר, אפילו בלי חתונה. אני למשל, מתכוון לשאת יותר מאישה אחת, איני יודע כמה בדיוק, אולי שתיים, אולי עשרים. ולגבי הסכנה, ששיטת ריבוי נשים או בעלים, תנוצל על-ידי אחד המינים למטרות ניצול ועושק, אז ניתן להסדיר את הנושא באמצעות חקיקה מתאימה, שתחייב בני הזוג שלאחד מהם יש יותר מבן-זוג אחד, להצהיר שהנישואין נעשים מתוך רצונם הטוב של שני הצדדים; כמו-כן, כל בן זוג שמתחתן או מתגורר עם יותר מאדם אחד, יצטרך להצהיר על הכרתו בשיוויון זכויותיהם המלא של בני/בנות זוגו.

לסיום, ברצוני להביע תקווה, כי בסופו של דבר מדינת ישראל יחד עם מדינות נוספות, תכיר בקשר תרבותי עמוק בין פוליגמיה והזהות התרבותית של המזרח-התיכון והעולם בכללו - הן קדום והן מודרני, ותאפשר באופן רשמי נישואין עם יותר מבן זוג אחד.