אין משאת לב ככפירה
תחושת העוז,רוממות הרוח.
"לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא"
צועק בחדוה גלויה
"הריני עובר כעת על איסור אכילת עוף וחלב יחד
החשב זאת כאיסור דאוריתא
והחשב אותי מומר להכעיס
שלא זאת בלבד שתדונני לכף הקלע
כמומר לתאוה,אלא אל תכניסני מבעד ללהט חרב
גן העדן המתהפכת."
מכניס את חתיכת הבשר לחיך
אין טעם כטעם חטא..
העוף המתובל היטב,מתקתק,צבעו שזוף
משיל את עורו,ומוצץ את עצמותיו,עד לשדו.
שולף מן הפריזר קופסת חצי קילו גלידה
בננה/שוקו/וניל/תות ובעוד חתיכות הבשר מצאו
מקום להתגדר בהם,שכרון החושים של הגלידה
נותן את אותותיו תחושת קרירות צוננת,מרקם
הקטיפה מתעלס לו בחדוה גלויה בבשר העוף.
תחושת טומאה קדושה מקננת בקרביים.
"ניצחו מצוקים את אראלים,ניצחו מצוקים את אראלים"
"נשבה ארון ה´" מפזם כניגון חסידי.
אבל הלחלוחית שחמקה מעינו,לא מותירה
מקום לספק..לכפירה.
"ישראל אע"פ שחטא..."
"לעזאזל..תחזיר אותי בתשובה כבר"
בתשובה..
תגובות