איך אפשר לו לים
הגדול, הנרחב
לצמצם עצמו לנתיב
מסומן,קבוע מראש.
מרצונו שוצף הוא
במירוצו לאותו העמק,
בוחר הוא. להסחף
למקום אותו סללו עבורו
אבותיו.
לוואי וידעתי לצמצם עצמי, להכנע לזרם, להקשיב לעבר.
לוואי והיתה בי אותה חכמה שבטבע.
ב"ה
דווקא הזרימה תמיד זורמת למטה? אולי לא טוב להגרר אחרי כח המשיכה? דווקא הפריצ גבולות שיש בך היא סוג של שליטה עצמית, של יכולת להתרומם מעל המשיכה כלפי מטה, להמריא מדי פעם.
[ליצירה]
ואולי
ב"ה
דווקא הזרימה תמיד זורמת למטה? אולי לא טוב להגרר אחרי כח המשיכה? דווקא הפריצ גבולות שיש בך היא סוג של שליטה עצמית, של יכולת להתרומם מעל המשיכה כלפי מטה, להמריא מדי פעם.
[ליצירה]
משום מה המחשבה הראשונה שלי הייתה שענן יורד מטה, כמו קרן -אור לעבר הפסל.. ורק אז הבנתי שאולי זו מזרקה פשוטה מאחוריו. בכל אופן, מעניין (למרות שחסר אור). העצים נראים ממש כמו ציור..
[ליצירה]
קודם כל, אני מאוד בעד הרעיון של בימוי תמונות- זה מוכיח שאת באה להביע אמירה ולא סתם מצלמת (וזה ההבדל,לדעתי,בין אומנות לתיעוד).
צבע צהוב הוא בד"כ בעייתי בשילוב עם פלאש, הופך למטושטש ובוהק, אבל במקרה שלך זה בדיוק האפקט הרצוי-דמוי אש,סממן מלחמה. בהחלט מכניס אותנו לאווירה הנכונה.
אני לא חושבת שהפוקוס הוא הבעיה,אם רצית חדות,אלא העובדה שצילמת דרך כלי זכוכית. גם אם היית סוגרת צמצם עד למינימום האפשרי, זה לעולם לא היה יוצא חד כלעוד יש חוצץ. אבל גם הטישטוש כאן רק מוסיף לתחושה.
2 דברים שהייתי משנה: 1.את הזווית בה מונח החייל השוכב, כדי להרוויח את קווי המיתאר שלו-כרגע הוא לא נראה חייל. 2.אור רך מאחורה, ואז ראש החייל העומד היה ברור יותר.
בסה"כ, רעיון מצוין וגם הביצוע לגמרי לא רע,במיוחד לחובבנית אם כך את מתעקשת לקרוא לעצמך.
[ליצירה]
זה יפה, אבל לא לגמרי שם. חסרים לי קווי מיתאר של הנעליים, אולי עדיף להתמקד על 2-3 זוגות ולהרוויח אישיות של כל אחד? (השורש עם הגרביים קרצו לי למשל..). ובלי קשר- כ"כ הרבה פעמים ניסיתי לצלם תמונה כזו בעזרת נשים, ופשוט נרמסתי עד מחנק ברגע שהתכופפתי וחשבו שיש מקום פנוי סמוך לכותל :-) אז קבל ח"ח גם על חירוף הנפש!!
[ליצירה]
התמונה אכן צולמה לפני שנתיים. למזלי דירת השירות שלי השקיפה על מרחבים פתוחים, ויכולתי להינות ממנה פי כמה (יש לי עוד הרבה תמונות מאותו ערב מדהים, לא ראיתי צורך להלאות אתכם).
ואת זוכרת את היום.. מעניין מה אלוהים ניסה להגיד לנו באותו ערב ולא הצלחנו להבין.
תגובות