איך אפשר לו לים
הגדול, הנרחב
לצמצם עצמו לנתיב
מסומן,קבוע מראש.
מרצונו שוצף הוא
במירוצו לאותו העמק,
בוחר הוא. להסחף
למקום אותו סללו עבורו
אבותיו.
לוואי וידעתי לצמצם עצמי, להכנע לזרם, להקשיב לעבר.
לוואי והיתה בי אותה חכמה שבטבע.
ב"ה
דווקא הזרימה תמיד זורמת למטה? אולי לא טוב להגרר אחרי כח המשיכה? דווקא הפריצ גבולות שיש בך היא סוג של שליטה עצמית, של יכולת להתרומם מעל המשיכה כלפי מטה, להמריא מדי פעם.
[ליצירה]
ואולי
ב"ה
דווקא הזרימה תמיד זורמת למטה? אולי לא טוב להגרר אחרי כח המשיכה? דווקא הפריצ גבולות שיש בך היא סוג של שליטה עצמית, של יכולת להתרומם מעל המשיכה כלפי מטה, להמריא מדי פעם.
[ליצירה]
חברים..לפני שאתם ממהרים לשפוט.. אני תפסתי את הדברים מנקודה של קינאה, של "הלוואי ויכולתי להזדהות ולחוות כמוהם אבל אני לא, לכן אתמודד בדרכי שלי-ציניות". אני חושבת שהכוונה היתה טובה.
אבל.. מודה.. גמלי צרם הביטוי ושמץ ההתנשאות.
[ליצירה]
זה..מצמרר. כף יד זה הדבר הכי אנושי,הכי אירוטי שיש, וכפפת ניילון הופכת אותה לקרה ונטולת חום.
מבחינת צילום, איפה הפוקוס איפה?? הבחירה באור צהוב הייתה נכונה אם באמת רצית ליצור תחושת "שתיקת הכבשים 3"..
את יוצרת עניין,ללא ספק.
[ליצירה]
בדיוק השבוע..
ניהלנו ויכוח סוער על הנושא בבית המדרש. המסקנה האישית שלי (למרות שאני באופן עקרוני נגד הסקת מסקנות וחתימת ויכוחים- תמיד יש מקום להרחיב ולמצוא צדדים חדשים) היתה שהיהדות אינה דמוקרטיה וגם לא דיקטטורה. כל הגדרה, פוליטיקלי קורקט ככל שתהיה, לא שייכת, מאחר והיהדות מעל להגדרות. היא המקור לכולן וכוללת את כולן יחד.
תגובות