קול דמי אחיך צועקים
אֶניָה זוק
-
10% ממה שקורה בחיים אינם בשליטה. 90% הנותרים זו התגובה שלנו לאותם 10%.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר, קולע, במשקל מדהים [ליצירה]
- [ליצירה] השיר נוגע. הלוואי....אולי אז הייתי מכירה את אלה שבזכותם אני כאן - והם אבדו לבלי שוב [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה, זה שאת כישרון נדיר כבר ידעתי קודם. עכשיו אני מגלה שאת גם נשמה גדולה... ואגב ההערה של לוגן, אנחנו אף פעם לא נדע את ה', ובכ"ז מותר לנו לרצות לדעת אותו. כפי שהרעיה לא השיגה בסוף את הדוד [שיר השירים]- אבל זה לא אומר שהיא תפסיק לנסות... "תכלית הידיעה שלא נדע" [בעש"ט] [ליצירה]
- [ליצירה] המילים האלו הצליחו להכיל בתוכם את הכאב של פרידה מכל אדם שהולך, ומשאיר אחריו כל כך הרבה מבלי שנדע. כל אדם-עולם. אדם שמת הוא עולם נעלם [ליצירה]
- [ליצירה] הישר לאהודות... הראי"ה כתב על כך שהסיבה לבלבול בין האני האמיתי ל"שלי" הוא בשל חטא קדמון: חטא האדם הראשון וחטא הארץ וכו': "ואני בתוך הגולה, האני הפנימי העצמי, של היחיד ושל הציבור, אינו מתגלה בתוכיותו רק לפי ערך הקדושה והטהרה שלו, לפי ערך הגבורה העליונה, הספוגה מהאורה הטהורה של זיו מעלה, שהיא מתלהבת בקרבו. חטאנו עם אבותינו, חטא האדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת אַיֶךָּ, מפני שלא ידע נפשו, מפני שהאניות האמיתית נאבדה ממנו, בחטא ההשתחואה לאל זר. חטא ישראל, זה אחרי אלהי נכר, את אניותו העצמית עזב, זנח ישראל טוב. חטאה הארץ, הכחישה את עצמיותה, צמצמה את חילה, הלכה אחרי מגמות ותכליתות, לא נתנה את כל חילה הכמוס להיות טעם עץ כטעם פריו, נשאה עין מחוץ לה, לחשוב על דבר גורלות וקריירות. ...וכה הולך העולם וצולל באבדן האני של כל אחד, של הפרט ושל הכלל " אוה"ק ג עמ' קמ' [ליצירה]
- [ליצירה] לפתוח. איזו שאלה! אם היא כבר הגיעה עד הדלת ... [ליצירה]
- [ליצירה] "אסיר תודתו" - כל כך מדוייק... [ליצירה]
- [ליצירה] ואו!! שילוב נדיר בין שפה גבוהה לסלנג שלא צורם את האוזן. מתוחכם ופורט על מיתר נוגה. ואכן, הן תמיד משיגות את מבוקשן [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. טוב להודות לה', לזמר לשמך עליון. ולבורה שכמותי, מה ההקשר של הפתיחה למסכת שבת? [ליצירה]
- [ליצירה] חוסר תקוה משווע, כואב וביאוש נוגע.. הכתיבה-יפה, אותנטית. מקוה לא אותנטית מדי [ליצירה]
תגובות