אור המנורה כבה ואיננו
איש לא יטיב הנרות.
לא האש הבוערת תדיר במזבח,
ולא קורבנות ומינחות.

שירת לויים נַדמה באחת
ואיתה קול כינורות,
ריח הקטורת התפוגג ונבלע
בין עשן להבות מיתמרות

המקום שלא צר מעולם לאיש
מתמלא אבנים חרֵבות.
שכינה מבעירה,
מבעירה ובוערת
---
לא זזה מבין החומות