, שלכת עצבות דמעו העצים

.באדום וזהב

, נשרו ענפים ועלים יבשים

.שגוועו מרעב

 

, גוועו לאורו של ירח לבן

.גוועו על שטחים ירוקים

 לרגע שבו תם ונחתם-

גן עדן נטול אנשים.

 

חבלי השתיקה הידקו באוויר

-קשר דממה ורק

פחד עדין בלילה שביר

, השמיע קולו וצחק

 

, צחק על ההיא

, צחק על ההוא

, צחק על הנחש הערמומי

הירח הביט

ונראה קצת המום

 

כשנזרקנו לתהום האנושית