הצל שלי לוט בערפל
ומהלך בין החיים בחשכה.
צופה בהם כמו קבצן אבֶל
כַּמֵה לרגע של חיבה.
אֶניָה זוק
-
10% ממה שקורה בחיים אינם בשליטה. 90% הנותרים זו התגובה שלנו לאותם 10%.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה יופי העברת רעיון שניראה פשוט אך כמו כל דבר שעושים החיים תמיד יש לו כמה רבדים והצלחת להציג את הרעיון שכולם מתעסקים בו מהרובד היומיומי דרך רובד עמוק יותר שכאילו קרוב יותר למקור התחושה ממש קיימת פסוק הווי ממעט בדיבורו ומרבה בעניינו [ליצירה]
- [ליצירה] רגע של כמיהה אניה, זה יפה יפה. אני מוכנה להודות בשם הצל שלי ובעיקר בשמי, ששנינו מאד אוהבים את רגעי הכמיהה הללו. שלך בחיבה :) כּנרת [ליצירה]
- [ליצירה] לוג-לוג, מאיפה הפסוק שהבאת? [ליצירה]
- [ליצירה] רגע של חיבה כדאי לנסות השכמות בהנץ ושקיעות בשפת הים יש בזה הרבה רגעים של חסד וחיבה, ונותן פרספקטיבה גם לצל. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יאצק, להגיד את האמת בצורה כה אמצעית זה כישרון וישרות... שכוייח קארל מרקס טען שהא-לוהים הוא אופיום להמונים, ובשירך אני רואה תגובה ניצחת לו. לא-לוהים, שהוא נשגב, אינסופי ועליון הוא קרא אופיום. אם כך מעדיפה אני את האופיום ולא את האלילות בדמות הון וכסף [שאגב מרקס, תרם נכבדות בהפיכתו לאמצעי כה מרכזי בתפיסת באדם]. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך זורם, מתגלגל בשפתיים ומחליק החוצה. נהנתי... רק מה פשר הסומא? מדוע אתה סומא? [ליצירה]
- [ליצירה] התגעגעתי לכתיבה שלך... שכחתי כבר איך זה שצריך לקרוא שיר 3 פעמים ובכל פעם להבין משהו חדש. ברוך שובך [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה יקרה כל כך, כל יום הוא אינסוף. אינסוף חוויות, התחלות, הזדמנויות...והתחושות האלה של ההחמצה - זה משהו שמרגישים גם בגיל 80, רק שאז כבר לפעמים מאוחר מדי. איזה ברת מזל את, שאת חושבת על זה כבר עכשיו, כך שמראש תוכלי לחיות את חייך כך שבגיל 80 לא תרגישי החמצה [ליצירה]
- [ליצירה] מבלי להכירך - אני יודעת מאיזו צלקת קטנה השיר הזה יצא...ברוּך באופטימיות עלה בכוחך זה [ליצירה]
- [ליצירה] ממממממ...מצלצל כמו משהו מוכר...עולה מן האוב. העלית בי זיכרון ישן שכבר כמעט הלך לארץ נשייה. תודה. הוא אחד מאלה שאסור לשכוח, על תקן "חטאי נגדי תמיד". [ליצירה]
- [ליצירה] כך בודאי היה גן עדן כשאדם וחוה גורשו...אוף. הכתיבה בלתי רגילה [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. טוב להודות לה', לזמר לשמך עליון. ולבורה שכמותי, מה ההקשר של הפתיחה למסכת שבת? [ליצירה]
- [ליצירה] השיר גרם לאסוסיאציה מעניינת למשהו שסיפר לי אבי: כשהיה ילד קטן, הודיע לאימו שהוא רוצה לראות את ה' עכשיו. אימו, אישה צדיקה וקדושה הזדעזע ונחרדה מהמחשבה, שהרי "לא יראני האדם וחי". זה החיסרון הבולט שלנו כבני אדם לעומת מי שאינו חי. לעומת אלו שיכולים בשפה ברורה לשבח ולדעת באמת על מה הם מדברים [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. בהתחלה השיר זרם תחת ידי, אך לא התחברתי לאף מילה. החלטתי להוסיף את הכותרת [שנות אלפיים] והיא שינתה את פני התמונה. פשוט לא יכולתי להשלים עם זה שהיאוש הוא חלק ממני, אז השלכתי אותו על התקווה בשנות האלפיים. [ליצירה]
תגובות