בס"ד

 

הלוואי שיכולתי לומר שאינני כועסת.

אך יש בי הרים גדולים ולוהטים של כעס. ויהיה זה נכון מצידי  לומר שהם כלל לא מתחילים  ממך.

אני כועסת כי נגעת בי במקום שיש בו חתכים אינספור עוד מימים עברו.

וזה, מאוד כואב.

 זה ודאי קשור אליך גם אך זה לא מתחיל ממך.

 זה מתחיל הרבה קודם, ממקום בו נגמר לי הזכרון  ובאות לי תחושות עמומות בצבעים כהים ודהויים קצת.

גם היום ,עדיין אינני מסוגלת להכיל דחייה. זה מאיים עליי ומשתק אותי כאילו שאני אינני.

אני רוצה וצריכה להיות נחשקת,צריכה ורוצה להיות רצויה.

 חלמתי חלום אתמול , האזן ודע מה לי ולך.

בחלומי הייתי אצל  מיסטיקן שהיתה לו מכונת סרטים מיוחדת שכשיושבים מולה היא פולטת מידע תמציתי וקצר אודות אישיות  המטופל.

כדי להתחיל את הטיפול הייתי צריכה להיות פנויה, לשם כך הנחתי את שני בנינו על ספסל מתכתי  שהיה שם , שוכבים על גבם  כשרגליו של האחד לצד ראשו של אחיו וכיסיתים בשמיכת צמר, מרמזת להם לפרוש לשינה. עם זאת שידעתי  שודאי ינסו ממשכבם לחקור אחר  הסרט שתקרין המכונה המופלאה,קיוויתי  ושיקרתי לעצמי שהם קטנים כדי להבין איזה מה מדבריה.

ישבתי על הכסא ההוא והמכונה אמרה דברים מעט  ודבר אחד מהם אני זוכרת  המכונה אמרה והקרינה על המסך אותי כילדה , מגיעה למסיבת בת מצוה וכשהייתי צריכה ללכת לביתי,רציתי לגשת ולומר שלום אך בעצם לא מצאתי לא אדם אחד להיפרד ממנו.אפילו לא ילדה  אחת שרצתה את חיבוקי. והיתה ילדה אחת שהיה בפניה איזה מבע של צער על עזיבתי אותה  אך היה זה משום ששמרתי על אחיה הקטנים בזמן המסיבה.

הרי אני כבת שלושים כמעט והמכונה המופלאה אמרה - עודני בת מצוה.

הקצתי משנתי כשאני מבוהלת ונבונה משהייתי.

 

 חלומי סיפר לי  שאני צמאה לאהבה. ושאני לוקחת לי תפקידים  בסביבתי  רק כדי לקנות את היזקקותה של הסביבה לי, ולהצדיק בכך את קיומי.

 ובתנו בת השנתיים לא היתה בחלומי הזה כלל , והלא כבר  כשנתיים הינה לי סמל ליופיים של החיים בצחוקה המתגלגל,בעיניה הבורקות ובשתי גומותיה.לכן ודאי רצתה אך לא יכלה לבוא וללוות אותי בחלומי הזה.

נסערת וריקה פניתי לי מהר הרחק מחלומי זה, ולא יודעת אני עד עכשיו, האם ראו בנינו איזה מראה מסרט האימה.