זה היצר הרע... – היה מכריז בחיוך נצחון ובזמר כשהיה נוחת אצלי.נעים מאוד שלומית ידעתי להשיב לו אדישה, אם כבר נכנסת תשתה איזה משהו, ואם הייתי עדיין חוששת הייתי מוסיפה לו תרגיש חופשי לשרת את עצמך.וכבר מהאופן ההוא שפילס דרכו לעבר המקרר באה אליי איזו רוח מיותרת, עבה ומכאיבה, מה למען השם אני עושה היה בי קול שאמר לי, הוא כבר כאן ענה קול אחר מתוכי. לפחות תני לו להשמיע מה שבא להשמיע את אשה גדולה, יודעת לסגור דלת או לפחות לא להגיש שתיה.
במקרר שלי היה מונח בקבוק פלסטיק עם מים קרים ישנים לא אמרתי לו שזה ישן, האם ירגיש בעצמו? ניסיתי אותו בשתיקתי. הוא מזג ושתה בלי ניד ובלי ניע , כזה הוא ישן בן ישנים, רק התחפושת אחרת. אם לא הייתי חוששת שיבחין בי הייתי ממשיכה במבטי להתבונן במאמציו לכסות את כל עצמו בחליפה החדשה, שלא תצוד עיני באיזה סדק מסדקיו.אות המכות שהכו בו אחרים. ישן בן ישנים.המתנתי לבדיחה ישנה וכשלא באה, העזתי:
ומה באת לחדש אצלי, אדון ?
קראת לי, לא? החזיר אליי מהר מדי בלי שהתכוננתי. הפנתי את גבי. זה נוגע בי המחשבה שהוא תמיד שומע, לא משנה שתמיד הוא עם החפיסה, זה שהוא תמיד איתי, זה מיוחד. כן, פניתי ואמרתי , יש לך אש? ידעתי שהמתין בעקשנות לשאלה שלי כדי להרוויח עוד חיוך של נצחון . את מ-ע-ש-נ-ת !קרא בהפתעה, פסק ממשחקו המטופש וזרק אליי את הגפרורים. חוש הומור ישן נושן. את הסיגריות מצאתי בגיל שש עשרה באוטובוס במושב האחורי, אבל בלי אש. זמן מועט אחרי הגיש אליי את חפיסת הגפרורים שלו. לא השאיר אותי לבד. נעים מאוד שלומית, אמרתי והדלקתי שוב .
תגובות