אל תהיי לי אשת רוח
הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח
לא אשת שמיים פתוחים
האינך רואה, מתחת
אדמה צחיחה ורוחות מדבר חוליות?
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] תת הכרה - המשפט לא שלי, הוא שבוץ מקוהלת !!! [ליצירה]
- [ליצירה] כדי לא לגמד את הקטע, לא אתן את הפירוש שלי. די בכך שאהבתי את כתיבתך, המסיימת בשורה ניצחַת. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט.נעים ונהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דב! עכשיו אני יכולה לגלות שכתבתי את זה כשהייתי בתחילת ההריון... [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, ואני גם לא חושבת שזה מה שצריך. לדעתי, ברגע שאדם מפרסם יצירה שלו באתר, הוא לוקח בחשבון שהוא עשוי לקבל מגוון של תגובות. (לא רק "אהבתי"). ובאמת חבל שכל תגובה ביקורתית "זוכה" פה לתגובת נגד משתלחת. אני מצידי חושבת ש"ביקורת בונה" יש טעם לתת רק כשבאמת יש סיכוי שהיא תבנה. אם את רואה שה"יוצר" פשוט כותב גרוע - אין מה להצביע בפניו על זה, כי אין שום דבר שהוא יוכל לעשות עם זה. ומאידך, אם הביקורת ניתנת על רקע של "יש פוטנציאל אבל" היא גם מתקבלת אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] ...אבל מה הקשר לכותרת? [ליצירה]
- [ליצירה] WOW - אתה באמת מרגיש ככה ממשחק כדורסל? [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין, מעורר מחשבה... [ליצירה]
- [ליצירה] רגע, אם המשורר בעצמו לא יודע למה התכוון... (אז עם מה נשארנו, ניסוח מרשים?) [ליצירה]
- [ליצירה] על אמת ועל מסיכות הממ.. מאיר יקר, אף אחד לא יכול לקחת ממך את ה"אמת שלך", וגם לא למתוח עליה ביקורת או אפילו להביע לגביה דיעה, שכן, כפי שאמרת, היא חלק מהקיום הייחודי והחד פעמי שלך, שאף אחד לא יוכל אף פעם "להבין" (או להרגיש או לחוות) באמת. נכון. אבל זה לא מה ש"ציידת חלומות" (ליאת חומסקי?) ניסתה לעשות. היא התייחס לא לאמת שלך ואפילו לא לדרך בה אתה אומר אותה, אלא, למיטב הבנתי - לבמה. כלומר, לעובדה שבחרת להביע את האמת-חסרת-המסיכות הזאת באתר שעוסק בכתיבה יצירתית, ותחת הסווג "שירה". העניין הוא, ששירה זו אומנות. והאומנות דרכה במסיכות. אך המסיכות שהיצירה האומנותית משתמשת בהן, מטרתן בעצם להרשות לנו להסיר את המסיכות האחרות שלנו, שנוצרו משחיקה ומ"עייפות החומר" או מהצורך להגן על עצמנו -- ולגעת בנו בדרך אחרת, מזוית לא צפויה, ולהותיר בנו חותם אמיתי. המילים וצורת ההבעה שאתה השתמשת בהן ב"שניה" הן שגרתיות וסתמיות, ולא מצליחות לעקוף את מחסומי הציניות והעייפות ובאמת לגעת. יש מבין? (אני מקווה שאפשר להמשיך ולפתח כאן דיון ענייני, ושלא תמצא לנכון לתקוף אותי כאן כי מטרתי אינה לתקוף אותך...) יום טוב, כנפי שחר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מתייחסת למציאות שמתרחשת כאן מסביבנו, בזמן שאנחנו מתחפרים בשגרה הקטנה שלנו. מציאות שהיא אכן, למרבה הצער, רוויה דם. "שדות אש" הוא בעיני לא רק ביטוי למציאות אלימה, אלא גם כבשן גדול כזה, שבו נוצרים דברים. בכאב, תמיד בכאב. זה לא נוצרי. יום טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] נו, אז? כך היא דרך העולם, "כי לא יחדל אביון מן הארץ". תמיד יהיו אנשים בעלי הון רב יותר, שליטה והשפעה רבות יותר. זה נכון שבתרבות המערבית-קפיטליסטית הכוחנות באמת מרקיעה שחקים (תרתי-משמע), אך פרט לחזות הכוחנית של הבניין ולהתנהגות הלוקה בחשיבות עצמית של שוכניו, אין כאן שום האשמה רצינית נגדם, אלא רק ביטוי לשאיפתם של החלכאים, כמאמר הרב פולקער שליט"א - "אני רוצה גם"... [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שזה יותר מתאים ל"הרהור" מל"שירה", ולגבי התוכן, רצ"ב אנחה... [ליצירה]
תגובות