"הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח!
[ליצירה]
"הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח!
[ליצירה]
אני מודה לך על שהבאת את השיר הפרודי לצד המקור שלו, זה באמת נחמד לראות איל לואיס התעלל בשיר. התרגום גם מאוד חביב, רק - מאיפה לקחת את ה"דוט" הזה ( doth= does , כמובן)? יכולת לכתוב "ראו איך זו קטנת דבורים", אם היית צריך מילה בת הברה אחת למשקל.
בהצלחה בתרגומים הבאים!!
[ליצירה]
שמתי לב
שככל שהסדרה מתקדמת החפץ ה"נאחז" קטן יותר (בתמונה הראשונה זה נראה כמו כד, בתמונה השניה גולות קטנות, חלקים, שברים. בתמונה הזאת יש רק גולה אחת. מעניין אם ב"אחיזה 4" תהיה יד פתוחה
[ליצירה]
חזק
מצטרפת לתגובתו של תומר.
שיר שמביע בעוצמה כל כך רבה את הכאב והמרירות של המרחק, של החלומות המנופצים.
אין דבר יותר כואב מלהיות קרוב ולהרגיש רחוק.
[ליצירה]
חשבתי על זה והגעתי למסקנה שזה הרי כל כך קל. תנו לאדם מוכשר משימה: כתוב שיר-זעקה שמוחה על צביעות, ומיד תקבלו עשרה כאלה, וטובים. כי זה באמת לא כל כך קשה לזעוק. אבל לדעתי אפשר להיות יותר סלחניים כלפי עצמנו כחברה. קצת צביעות זה לדעתי די הכרחי. אם לא היינו צבועים היינו פוגעים באנשים הרבה יותר. שהרי אי אפשר להכריח אנשים להיות שם *באמת*, במקומות הקשים האלה, לכאוב באמת את השכול הזה. זה נורא קשה ואנחנו רק אנשים! ואם לא יהיה כל השואו מסביב ליום הזה, אנשים שלא חוו את זה אישית פשוט יעדיפו לא לחשוב על מי שכן, אף פעם. - וזה לא היה יותר כואב מצביעות?
אבל זה נכון שהצביון שנותנים ליום הזה מוטעה. זה הופך להיות יום של "בואו נהיה עצובים" במקום יום של "בואו נחלוק כבוד לאנשים שמסרו את חייהם בשביל העם והארץ, ונלמד מהם". ועם יום של "הבה נבכאה הבה" באמת קשה ומכאן הצביעות.
תגובות