אל תהיי לי אשת רוח
הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח
לא אשת שמיים פתוחים
האינך רואה, מתחת
אדמה צחיחה ורוחות מדבר חוליות?
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] תת הכרה - המשפט לא שלי, הוא שבוץ מקוהלת !!! [ליצירה]
- [ליצירה] כדי לא לגמד את הקטע, לא אתן את הפירוש שלי. די בכך שאהבתי את כתיבתך, המסיימת בשורה ניצחַת. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט.נעים ונהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] אליועיני זה גם שם. אולי משם ההשראה? [ליצירה]
- [ליצירה] זה קטע נוקב ובוטה - ואמיתי. היוצר שמנצל את העצב והכאב של עצמו כדי להגיש לקוראים את הבלילה המאוסה במסווה של אומנות. יש בזה הרבה. בגלל זה אני כל כך מעסיקה את עצמי בשאלה - איך ניתן ליצור אומנות אחרת - שלא מושתתת על כאב ולא מנציחה אותו - אלא עוסקת בצמיחה ובתקווה - ועוזרת לצרכניה לצמוח. (אבל בצורה אמיתית, לא מזוייפת). בחיים הפרטיים שלנו מעטים מביננו עוברים תהליך אמיתי. לכן מעטים יכולים לתת השראה לאחרים לעבור תהליך כזה בעצמם. אז נאמר דיש לך כשרון להעברת מסרים בצורה אומנותית - אם לא עברת תהליך מלא אור, מה תיתן לקוראים? - נכון. את הח' שכתבת עליו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מעביר את התחושה (: [ליצירה]
- [ליצירה] זה חמוד. ציפיתי לאיזשהו סיום דרמטי ועצוב, כמו שהאבא כבר לא בחיים או לא במצב מתפקד או משהו בסגנון, כי החזרות המרובות על "אבא אבא אבא" כאילו הזמינו את זה, ובסוף זה לא היה. השארצ את זה כקטע תמים ומתוק חף ממניפולציות. יפה. רק הערה קטנה: לילד בן 4 אין עדיין את התובנות ש"מחר אמא תבוא בלי עוגה", והוא בכלל לא חושב על "מחרותיים" [ליצירה]
- [ליצירה] צילום מאוד יפה! לבן על לבן - למה לקלקל? [ליצירה]
- [ליצירה] אה, אוקי, עכשיו הבנתי... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] די תגובות מתנשאות ואלימות! וילד - שיר מקסים. כל כך ממחיש את דלות השפה השבורה שלנו מול בוראנו... [ליצירה]
- [ליצירה] "אנפילאות"? מאיפה המילה הזאת באה - מהפסיכומטרי?? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה התיאור של המאבק הפנימי הזה, הניגוד בין היופי והקלילות של הפרפר והאביב, לבין הדוברת ה"שרועה". (אולי אפשר היה לרכך את הבית השני, שרק ירמוז ולא "יאכיל בכפית", אבל גם כך זה יפה) אני מאמינה שאם ממשיכים לכמוה אל התכלת הזאת, בסוף גם הגוף לובש לבן ומתעופף... יום טוב! : ) [ליצירה]
תגובות