"הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח!
[ליצירה]
"הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח!
[ליצירה]
בשורה האחרונה צריך להיות מסע, לא יוצאים למשא...
ומעבר לזה,הרעיון של עמדות התיחסות שונות לאותם דברים אובייקטיביים הוא רעיון טוב, אבל אולי תנסי להעביר אותו עם פחות הסברים? אולי תכתבי הסברים רק לבית 2, וגם זה בצורה פחות בוטה, ואת ההסב' לבית 1 ממילא כולם יחשבו בעצמם.
[ליצירה]
"ראוי לדלג על השבירה, אפשר להתקדם ללא נפילות."
... אני לא בטוחה שזה נכון. על שאר הקטע אין לי מה לומר, אך השורה הזאת ספציפית...
כשאדם בא לעלות מדרגה, הוטלים ממנו לגמרי את האחיזה במדריגה שהיה בה קודם, ואז זמנית יש מצב של כאילו-נפילה. לפי הידוע לי אי אפשר להמנע מנפילות, אלא כשאינך מתקדם...
[ליצירה]
וואו
וואו!
והעימוד ממש ממחיש את הפחד, וגם המקפים, כמו זעקות חנוקות שנבלעו.
אני ממש יכולה להרגיש את החוויה. את האימה ואת ההתרוצצות הנפשית האינסופית כשאין שום מקום שטוב להיות בו ושום מפלט אמיתי מהתהום.(כמו שרומזת גם הכותרת.
השקיעה, האסיות, תחושת האין מוצא.
והשאלה בסוף - "איך אעלה אל אבי/ ואין בנפשי מתום?"
וואו. זה ממש חזק.
(תודה על ההמלצה.)
תגובות