א.

רק התחלתי לדבר אנגלית
כתפיות צרבו את כתפיי
הקטנות
היום רבתי עם שרה
היא משכה לי בצמות
אחר אמרה:
חבל שאת מדחיקה
את מה שיושב לך בלב
(והיא יודעת, הרי,
שמשהו יושב לי בלב,
שאחרת לא הייתי קוראת לה.)
זה לא נזלת
אלו דמעות מהאף- באמת;
כבר שנים אני לא יודעת
לבכות
(יס- יס)

ב.

אבא דוב
יש לי אבא בשביל לאהוב
לקרוא סיפורים לפני השינה
היום הוא סיפר
על אחותי הקטנה;
היא חולה
יש לה וירוס (הרופא אמר)
ולכן היא בוכה מכאב
מלוא הפה; בעיקר מלוא הלב.
הגעתי לבית זר;
לכאורה, כי היתה בו דיסה
אחת חמה, אחת קרה
אחת בדיוק.
גמעתי עד תום.

ג.

פעם הייתי אומרת
ברגע שהייתי חוזרת מבית הספר
אימא מה יש לאכול.
היום אני יודעת
שצריך לומר שלום
ואתה שלום
וביתך שלום
וכל אשר לך שלום
וברכה.

אני חושבת שאני חולה;
זה לא שאני בוכה.