לבה מתפרצת ונשפכת. לא משנה
שהידיים מגוננות על הפנים. מבט מעונה
למול אישך.
רעל נמסך. ברד האבנים ניתך. אתה.
פוגע בקרובים לך ביותר. מעתה
הם מתים.
היזהר.
ובין אור לחושך
-
לעולם כולו
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *** מספר דמעות [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחתי לצלוח, חצי, אמשיך בפעם אחרת... (יש לי עכשיו יותר מדי הזיות במוח. וקפקא. מאיר, אין ספק, אתה חומר כבד.) [ליצירה]
- [ליצירה] זה נקרא פסיחה כדי לאפשר כמה פירושים לטקסט תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מצוין ומדהים ונפלא מלא ריח טוב . And hear you play me, ... [ליצירה]
- [ליצירה] אף אני בתור קוראת קצת חדשה (ומכוערת? אה, אופס זה לא חרוז.) רוצה להצטרף למעגל הימבוס הרוטט והנפעל בהתפעמות אין קץ מהתגובות- ולאו דווקא מהשיר על עור התוף שהתפוצץ (או שמא היו אלו אטמי האוזניים המכס, הדוד, או ששכחתי בינתיים?) אז הייתי שמחה להצטרף למשפחה של המשוררים הדגולים והמוכשרים כל כך ולתרום שורותיי, מחלבי ודמי- למען העם והארץ, ולו גם יהיו אלו דלים למדי בטוחתני שלא תפגעו ברגשותיי. (או שכן- ואז לא אפגע, אמצא לי חברה אחרה שיהוו את מעגל ידידיי.) אושר, קץ וכו' עד בלי די. [ליצירה]
- [ליצירה] השורות הראשונות קצת מסבירות, קצת איטיות אבל אפשר בלעדיהם. הזכרון הזה ואיך שהוא פרוש גרמו לי לדמוע קצת, לקבל ממך את הפירוש למילה בית: המקום הטוב. ויש כאן צליל וריח ומזג אויר וצבעים. כל מה שצריך בשביל לחיות ובשביל להחיות זיכרון. תודה רבה. שתמצא אהבה. גדולה וחיה. (שנמצא) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, אני בוערת!! חשתי צורך דחוף לחלוק את זה איתכם. וזה אמיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מרשים מה שעשית ממילים, תמונה מלוטשת של יהודים נודדים, אבותינו שהזרע להם הוא דבר ה', וההליכה היא אורחות קיומם, והאהבה כמובן. (כוכב.) [ליצירה]
- [ליצירה] כל אדם שקוף יכול לשבור בתוכו את כל צבעי הקשת כל נידח יכול לטמון בשתיקתו זעקת חיים כואבת (או אוהבת. או נכזבת.) תודה, יקרה. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת לא מובן, העלילה- אם יש, ובעיקר הרעיון. יש פוטנציאל... [ליצירה]
