אצבעותייך פורטות ניצוצות של תשוקה
את משאירה אחריך שביל של כוכב כוכבים
את זזה כמו הפרחים ברוח
רק דבר אחד תדעי לך
כל אלו מילים ריקות,
אבל אני מוכן לומר כל דבר
רק שתהיי מרוצה
באהבה.
[ליצירה]
אני לא יודע אם סתם יש לי ממצב רוח לתת מחמאות יחסית היום
גם השיר הזה ניראה נחמד.
אם כבר אני אציין כאן את ההחמצה שאני מרגיש מהרבה משוררים היום וכאן והנוכחי שבתגובותיו אני כותב. החמצה שמשוררים לא מתאמצים לעשות סדר למילים שלהם.
זה מגמה שננתהוותה במהלך הרבה מאוד שנים. מהצורה המדוקדקת של ימי הביניים לאנדרלמוסיה הנוכחית שמקורה אולי בגלל חוסר הזהות שהתרבות שלנו מושכת. חוסר זהות שמתבטא בבילבול.
אולי אבל דווקא עכשיו ראוי למצוא מקום לסדר דווקא בתקופה הזו של בילבול משום שמציאת סדר בימים טרופים אלו יכולה לנבוע רק מתוך ראיה חודרת ועמוקה ביותר שתטיב עם האדם שיבצע אותה ם שירו ועם קוראיו.
[ליצירה]
אוי נו באמת זה שיר שממש הכוונה וההשקעה שבו היא העיקר וזה מה שעומד מול האדם שאתה תקדיש לו את השיר
אבל באתר אתה לא נותן את השיר לאף אחד אישית אלא רק לראות ההשקעה והכוונה לא מכוונת לאף אחד כך ששום אפקט לא בא מהשיר הזה שכולו חוזר על עצמו וחוזר על דברים שכמוהו
תגובות