אצבעותייך פורטות ניצוצות של תשוקה
את משאירה אחריך שביל של כוכב כוכבים
את זזה כמו הפרחים ברוח
רק דבר אחד תדעי לך
כל אלו מילים ריקות,
אבל אני מוכן לומר כל דבר
רק שתהיי מרוצה
באהבה.
[ליצירה]
מי כאן האלוקים המשורר או מושא שירתו.
מי צריך לבוא למי
מלך אמיתי נשאר מלך. הוא איננו עוזב מקומו ולא יורד מגדולתו משום שמקומו הוא מקום הימצאו וגדולתו בו.
[ליצירה]
מבחינה פיוטית השיר לוקה בחסר.
אין תחכום במילים.
אולי את מכירה את השיר -
גשם יורד על פני רעי
על פני רעי החיים אשר מכסים ראשיהם בשמיכה
ועל פני רעי המתים אשר אינם מכסים עוד
שיר קצר גדוש בתוכן ומשחקי מילים משמעויות ומסרים.
אין מבנה לשיר, אין חריזה, אין קצב לשיר, גם הקשר בין הבתים הוא לא טבעי.
הוא לא צריך להיות הגיוני משום שמדובר פה בתהליכים תודעתיים אבל לתהליכים הללו כן יש הרמוניה שבשיר הזה אין.
[ליצירה]
את רואה זוהי כתיבה שמתאימה יותר לסיפור מאשר לשיר משום שבסיפור את יכולה להביא את הדברים מהעומק של הדמות הפועלת אבל בשיר שאין את הדמות שתביא את המטען שלה צריך משהו נוסף
צריך להביא תפיסת עולם בכמה שורות זה כישרון נדיר שכאן לא התבטא.
אם את מחפשת לראות למה אני מתכוון אולי תפני לשירים של ייטס.
תגובות