ישבתי לי אל מול הנרות

שקטה כולי, נוגה הייתי

לאוזני נשמעת מנגינת שירה חודרת

מקיפה את גופי אבל נפרדת ממנה

המחשבות מתחילות לרוץ במוחי

כל כך הרבה תובנות

לו רק יכולתי לתפוסן לשמורן.

ומחשבה מתחברת לאחרת והיא לחברתה

ולאט לאט נבנות קומות  קומות של תובנות

כאשר כל קומה נוגעת בשורש עמוק יותר אצלי

והקליפות מתקלפות ונפרדות ממני

יורדות ומפנות מקום לשקט, לטוהר נוצר חלל

חלל שיכול להכיל

והדבר גורם לאושר,

והנר דועך

והלב מודה

ונפשי נקשרת באחד.