על הקיר,

סימן שחור,

נותר למזכרת,

במקום שקודם

זרקתי נעל,

ברגע של תסכול.

על הרצפה,

פיסות זכוכית,

מהכוס שניפצתי

בפרץ כעס.

על המיטה,

כתמי דם,

מהווריד שחתכתי

בנסיון להתאבד,

ברגע של איבוד שליטה.

ושם,

על הספה,

גופתי המתה,

והנשמה,

נשמתי,

יודעת סוף-סוף

אושר אמיתי.