לסתיו מפריע הצבעים, לי מפריע שכרתו את העץ. הצילום כשלעצמו יפה והצבעים הקודרים קמעה מוסיפים בודאי להרגשתו של העץ הכרות, אני לא כל כך בטוח שאיכפת לו מהצבעים או שהוא שמח שחושבים שהוא שעון. אדיר ונפלאות הבריאה? זה מגעיל וזה מעשה ידי אדם.
[ליצירה]
מה מפריע לי
לסתיו מפריע הצבעים, לי מפריע שכרתו את העץ. הצילום כשלעצמו יפה והצבעים הקודרים קמעה מוסיפים בודאי להרגשתו של העץ הכרות, אני לא כל כך בטוח שאיכפת לו מהצבעים או שהוא שמח שחושבים שהוא שעון. אדיר ונפלאות הבריאה? זה מגעיל וזה מעשה ידי אדם.
[ליצירה]
"זמני חרוט בשירי
כשנות העץ בעיגוליו
כשנות חיי בקמטי מצחי..."
(לאה גולדברג)
יופי של פוקוס. זוית לא רעה.
יש משהו שמפריע ברמה הצבעונית. אבל בכללי זה יפה.
[ליצירה]
יש כאן הרבה ייאוש שמתחבא מתחת לקליפה הדקה של המילים.
לענ"ד היה אפשר לפתח יותר, כי השיר הזה נגמר כל כך מהר עוד לפני שמספיקים להרגיש אותו.
"בראשיתיותה" בסדר גמור, אבל "יללות הנחשים" דווקא לא כל כך מסתדר.
מה שברור זה שיש לך כשרון.
[ליצירה]
[ליצירה]
מתקשה להאמין שלא קראתי את זה קודם. איך יכולתי?
השפה היתה קצת מייגעת עבורי, אבל - הו, זה היה כל כך שווה את זה! הטוויסט, והשיר בסוף,וכמה שבטח תשנאי אותי על המשפט הבא, אבל אני אגיד אותו בכל זאת: יש כאן מסר, והוא מועבר נהדר. זה אחלה סיפור לפעולה בחודש אלול..
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
כנרת יקרה
אחד הדברים הראשונים שצריך ללמוד כשנכנסים לאתר:
שמואל ירושלמי הוא שמאלני קיצוני, ואם זה לא מספיק הוא גם קומוניסט.
נובע מכך - אם הוא כתב, יומיים לאחר ההתנתקות, שיר על כפרים חרבים ועוולות - הוא בוכה על הפלשתינים ולא על אחיו.
מוגש באדיבות משרד התיירות של צורה : )
[ליצירה]
יפהפה. מה שמפריע זה בטח לא הצואר. אולי הרגלים קצרות מדי, אבל סביר שזו אני שלא יודעת איך נראות רגלים של תוכי. אף פעם לא זכיתי להיכרות קרובה איתם.
[ליצירה]
הי, אתם מעליבים! זה לא נעשה בפוטושופ בכלל!!
זה צילום - מאה אחוז, חוץ מהחיתוך שעשיתי במחשב.
הנה איך עושים את זה:
שמים שקופית של עץ במקרן שקופיות, מכוונים אותו על היד, ומצלמים..
נ.ב.
לא נעלבתי באמת, אני סתם אוהבת לעשות לאנשים נקיפות מצפון.
[ליצירה]
ההתחלה נהדרת. מפתיעה וחדה.
בהמשך - עם האורך בא גם הקושי לשמור על עניין לכל אורך השיר.
*כוננתי - צ"ל קוננתי.
*בבית השלישי: די צורמת החזרה על שורש "בושה".
*בהמשך: "בשמחה רבה" מגיע באופן די פתאומי, ומרגיש קצת לא קשור. כאילו פתאום מנסים לייצר אוירה מלאכותית, זרה לאופיו של השיר.
*הבית האחרון חוזר לתבנית המעניינת של הבית הראשון. הייתי מציעה לצמצם אותו.
*הסיום: מצד אחד אני מבינה את הצורך ב"גלישה" הנינוחה הזו אל סוף השיר. אבל מצד שני: חבל. היית בשיא, והשיר הזה נראה לי מתאים להסתיים בשיא.
הצלחת להכניס לתחושת הלם בשורות הראשונות, ולהרגשתי היה נכון לסיים גם בהפתעה, בדיוק הנקודה שבה השיר סיים להגיד את דברו. (השורה האחרונה מרגישה כמעין "אז זהו, סיימתי" והשיר לא חייב להודיע לאף אחד שהוא מסתיים.)
[ליצירה]
[ליצירה]
ואני אהבתי, וזהו. התמונה יפה גם בלי העיבוד הממוחשב, אבל הוא בהחלט מוסיף, במיוחד עם השם.
מצלמים בצבעוני ואז עושים את הכל חוץ מהפרחים שחור לבן, או להפך?
תגובות