שומע את קולך
מתגלגל
מהדהד
על הרים וגאיות
מוּשר
בפי ציפורים וחיות
צומח
בפרחים ואילנות
ביניהם יושב
מאזין
מביט
קורא אליך
בקול גדול
נכסף
כמה.
אשרי שומעי קולך
באור פניך יהלכון
י"ח-אור לי"ט שבט ה'תשס"ב
מויש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אלומות! טוב לראות אותך, ועוד לאיזה צורך.. אבל לפני שאתה מאשים בפלגיאט, אולי תוודא אם יואליקו אינו הכותב האמיתי? כך ישר, להאשים? [ליצירה]
- [ליצירה] אוהו דווקא די משוכלל. יש לציין שלא ממש חשבתי על זה באמת, אבל בכל מקרה נראה לי שהכותרת תשאר ככה. בכל מקרה הכל נתון לשינויים. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, בדיוק מה שאני עושה.. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, חושבני שלקשקושי השכל אני לא אתייחס. לגבי הטענה שלך על זה שאני משהה את הכנסת ההמשך, אני פשוט לא רוצה שיהיה הפרש זמן גדול מדי בין החלק השני לשלישי, לכן אני דוחה את הכנסתו. יש? (על כל פנים, אני מרגיש מאוד מאוד לא נעים כשמישהו מזכיר אותי או דבר שאני עושה יחד עם מישהו או משהו שהוא עושה, כשההבדל הוא הבדל של שמיים וארץ. לטובתו כמובן.) [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן, תגיד תודה שזה לא יותר מגעיל, ונחסכו ממך שלבי הריקבון שתוארו בטיוטה הראשונית.. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אני יכול להסכים לזה. נו, זה בהחלט שיר ישן.. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן כן, זו היתה הכוונה באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] בסדר, אמרנו פחות או יותר את אותו הדבר. מה שאמרתי זה שאדם צריך למצוא לו בתוך השדה שהוא הולך בו ומגדיר את עצמו בתוכו, את התלם שהוא חורץ לעצמו. רק למה שאני קראתי שדה את קראת תלם, אבל הרעיון הוא אותו רעיון ביסודו, לענ"ד. אבל על כל פנים, אני שונא לומר "האדם צריך". [ליצירה]
- [ליצירה] אחד החזקים שיש על זאבי. וגם עכשיו, כשאני עובר על מה שאספנו על זאבי בינתיים וקורא את זה בפעם המי-יודע-כמה, זה עוד חונק לי את הדמעות בעין. "..וגוש חוסם בגרון". יראה אור בעז"ה, וטוב שכך. אוי, זאבי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ.. ברור. אני יכול להסביר קצת דברים חיצוניים, לא יותר. בעצם, אני אסביר רק מה זה טריולות. כל תיבה במוזיקה מחולקת לארבע (נלך על מצב פשוט). כל רבע מתחלק לרוב לשניים, ואז זה שמיניות. טריולות זה חלוקה של כל רבע לשלוש. זה פחות או יותר טריולות, בצורה שטחית ולא מדויקת מאוד. מצטער, אני לא חושב שאני הולך להסביר כאן יותר. [ליצירה]
תגובות