בחורף קמו לי כל בְּעִירַי
וניצבו חיות מול הרוח
בוערות במכוות קור.
כל עבְרותי נעמדו אחור
צוהלות ומרעידות בנוקשן שן לשן.
נושם צינה עמוקה חשופה
למחות
כתמי צינת רדיד עיטוף
שחור ונצנוץ.
אור לכ"ג מרחשון ה'תשס"ד
מויש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אה.. כמעט כמו אצ"ג?? לא, אל תגזימי.. אל תעזי להמעיט בערכו של מורנו ורבנו עד כדי אמירה שאני כמעט כמוהו. באמת, עכשיו כשאת אומרת, אני רואה את ההשפעות של אצ"ג. בעיקר נזכרתי ב"כפרקי נבואה בוערים בי ימותי בכל הגילויים" (טוב, וכמובן גם בקולו של הרב זאב סולטנוביץ'..). לא יודע כמה זה קשור, אבל זה עלה לי. [ליצירה]
- [ליצירה] כן גם אני נזכרתי ב"כפרקי נבואה" וכמעט באותו קול. אתה בא גם השנה לקייטנה? [ליצירה]
- [ליצירה] . אהממ.. קייטנה? לא הייתי קורא לזה ככה.. עוד לא החלטתי אם נהניתי וקיבלתי כל כך מהנופשיר הקודם, ככה שאני ממש לא בטוח שאני רוצה ללכת בפעם הבאה. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי! כמעט כמו אצ"ג. אתה תלמיד מצטיין. רייזל. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ.. נופשיר, ככה קוראים לזה היום... [ליצירה]
- [ליצירה] אוהו! מסכים בהחלט. הכתיבה שלך באמת "שווה משהו"... [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט טוב מאוד. אבל אני רק תוהה, אם באמת המטרה היא 'להגיע אל המנוחה ואל הנחלה'. אם באמת צריך להשתקע בכיוון אחד, אם אין ענין לחפש את הדרך ולשפר אותה כל הזמן, אולי אפילו לנדוד כל החיים, לפי האמת ולא לפי ההרגל. [ליצירה]
- [ליצירה] .. קודם כל, טוב לראות אצלך סוף סוף קצת אופטימיות בין השורות, בנוסף לכשרון המופיע תמיד.. חוצמזה, תודה לי? תודה לך, שהסכמת לפרסם! האמת, אני לא יודע איך הייתי מתיחס לשיר הזה אם לא היו בו את שתי השורות האחרונות. ידידיה מוסר נשיכות. [ליצירה]
- [ליצירה] כן כן, אני יודע, אתה לא צריך לומר לי. הו, כמה ענו אנוכי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי בהחלט. ממש נהנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה, הסכיתו נא. אני לא אמור לכתוב צ'מעו. [ליצירה]
- [ליצירה] *. *. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, חושבני שלקשקושי השכל אני לא אתייחס. לגבי הטענה שלך על זה שאני משהה את הכנסת ההמשך, אני פשוט לא רוצה שיהיה הפרש זמן גדול מדי בין החלק השני לשלישי, לכן אני דוחה את הכנסתו. יש? (על כל פנים, אני מרגיש מאוד מאוד לא נעים כשמישהו מזכיר אותי או דבר שאני עושה יחד עם מישהו או משהו שהוא עושה, כשההבדל הוא הבדל של שמיים וארץ. לטובתו כמובן.) [ליצירה]
- [ליצירה] * קודם כל - תודה. ההמשך יבוא, בעז"ה. כלומר, ההמשך מתוכנן, אבל זה לו זמן רב מאוד שהוא מתעכב איפשהו בדרך בין הראש ליד, לעפרון ולדף.. על כל פנים, אני מקווה שהוא יבוא. חוץ מזה, זה נראה כאילו אנשים מנסים לראות (או רואים) בסיפור הזה סיפור שאפשר לפענחו, ובוודאי כותבו התכוון למשהו מסוים. אז לא. לא התכוונתי לכלום, חוץ ממה שגלוי לעין, וקצת ממה שפחות גלוי לעין. אבל מה לעשות,ברגע שכתבתי ופרסמתי, היצירה כבר לא שייכת לי, וכל אחד יכול לראות בה מה שהוא רוצה. אז אם מישהו מחפש פענוח, אצלי הוא לא ימצא. אבל אם הוא רוצה לתת פירוש משלו, או לנתח, ואולי גם לנסות להבין מה היה בראשו של הכותב כשכתב את זה, ואלו תסביכים נפשיים עומדים מאחרי הסיפור ובלה בלה, אין לי בעיה, בכבוד. אבל לדידי, זה רק סיפור, ותו לא. ושוב תודה, אם כי אני ממש לא חושב שהכישרון נוטף לי בין האצבעות, הראל. אולי יש לי כשרון ואולי לא, את זה אני לא יודע. אבל בודאי שאין צורך להגזים. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, נראה שזה עובר בסדר. יש לציין שטיפ טיפה חששתי, אבל זה כפי הנראה בסדר. אילה - לא, אני לא חושב שזה יגרום לילדים קטנים לעבוד עבודה זרה. משום מה לא.. לומש - אתה לא צריך לתהות. אתה יודע... שי - לא!! אל תתחיל עם הרביצה! אם אתה מצפה שזה מה שהרביצה תוסיף לך, חוששני שיש דרכים יותר טובות להשיג את זה. רק לא הבנתי למה אמרת שאתה מתכוון *להתחיל* עם הרביצה... למורה צילה (?) - טוב, תודה.. ולגבי חלק ב' - הוא עוד יבוא. הוא כבר כתוב, אבל אני אחכה עוד קצת (או הרבה - לא יודע) לפני שאני אכניס אותו, אני חושב. לגבי חלק ג' - קודם כל דיה לצרה בשעתה. אבל חוץ מזה, הוא עוד לא כתוב, ואני באמת מקווה שהוא יהיה כתוב מתישהו, ביום מן הימים.. (אוף, למה כמעט כל משפט שלי נגמר בשתיים-שלוש נקודות?) [ליצירה]
תגובות