כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חִטּוּטִים

מְחָטִים עֲדִינוֹת דַּקּוֹת-דַּקּוֹת

פּוֹצְעוֹת וְתוֹפְרוֹת.

אֶת הַכֹּל אֶפְשָׁר לִרְאוֹת מִבַּחוּץ

הַכֹּל חָטוּט וּבָדוּק וְכָרוּת

כָּל הַדְּמָעוֹת נִסְחֲטוּ כְּבָר

נִמְחֲטוּ מֵעֵינַיִם בּוֹכִיּוֹת

אֵין עוֹד שְׂחוֹק

רַק חֹק קָבוּעַ

שִׁנַּיִם יְשָׁרוֹת לְבָנוֹת-לְבָנוֹת

שְׂפָתַיִם נִמְתָּחוֹת וְרָפוֹת לְסֵירוּגִין.

אוּלָם

אָנוּ יוֹשְׁבִים עַל אֶבְרֵי פִּי מַחַט

רוֹבְצִים לְפִתְחוֹ שֶׁל עוֹלָם

מִחוּץ לְסִפּוֹ

אָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ מִתְּחִלָּתוֹ עַד סוֹפוֹ

יְכוֹלִים לַחֲבֹק אוֹ לְהַשְׁלִיךְ -

הוּא בְּסַךְ הַכֹּל כַּדּוּר

מְצֻיָּר עַל יַד מִטָּתֵנוּ.

אָנוּ רוֹבְצִים לְפִתְחוֹ שֶׁל עוֹלָם.

לוּ רַק נִפְתַּח פֶּתַח

נִתְעַיֵּן בְּעֵין הַמַּחַט

כִּי אָז נוּכַל לִרְאוֹת -

עוֹד אֶפְשָׁר לְהַכְנִיס אוּלָם

בְּקוֹף שֶׁל מַחַט

אוֹ פִּיל

אוֹ אָדָם.

(נדחף, שחור על גבי לבן, ל´קונטרס´, עלון ישיבת שיח-יצחק, פורים ה´תשס"ה)