ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- ביום ששתלו בקנדה את הדשא ...
- תפוש כוכב אשר נפל go and catch a falling star,John Donne
- NEU ATLANTIS
- הנעורים שלי חלפו אי שם
- הָיָה כּוֹתֵב אֶת הַשִּׁירִים
קשור אלי
- [ליצירה] כן. קח בחשבון שהקליטה של תמונה היא בלתי מבוקרת לחלוטין מאשר הקליטה של מילים ולדעתי מתפזרת במוח לא באופן לינארי (כמו משפט ארוך, טורי), אלא כמו פיצוץ כמו אבן שנופלת למים ושולחת מעגלים לכל הצדדים. הדוגמה שבוודאי רוב המדינה ורוב העולם ראה היא הדוגמה כעת במהומות במצרים שם רואים איש עומד בידים מורמות למעלה מול טנק ופשוט יורים בו והורגים אותו כשאנשים מסביב רואים. התמונה הזאת הקפיצה מיליארדי צופים. אם זה היה מאמר כותב המאמר היה יכול להשתמש במילים כאלה או אחרות, להטות את הקורא בעד או בנגד, להכניס בפנים שילובים של תירוצים או הסברים. אך כך יש פשוט התרשמות ישירה וגם רגשית מאוד חזקה. אבל ללא מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה הדס. ותיקנתי טעות הכתיב. [ליצירה]
- [ליצירה] כן יורם. יש לך את הפריבילגיה של משקפי הזמן. וגם לי. לנעורים יש את הפריבילגיות משלהם. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. לפעמים חמניה אחת גוברת על כל שירי המחשבות והטרוניות האנושיות ומסלולי ופתילי המוח שהשירה המודרנית כל כך רהוטה בהם. ואני - חושבת "חמניה" - ומיד יש לי אור בעיניים והתעלות בלב.זאת צריכה להיות עבודתו של שיר וזה מה שעושה לי החמניה. מי שלא ראה חמניה לא ראה דבר נפלא מימיו. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין ... [ליצירה]
- [ליצירה] חזק [ליצירה]
- [ליצירה] והעיקר, לא לפחד כלל. [ליצירה]
- [ליצירה] מרתק נכנסתי ביום חום מעיק ואמרתי לעצמי - אעבור כאן על כל היצירות. מצאתי מעין עבודה סמינריונית - וגם כתוב שמדובר בפרק שלישי. שני דברים לי: כשלמדתי באוניברסיטה אמר לנו פעם אחד המורים שלא ניתן להגדיר את ההבדל בין השירה לפרוזה. כיצד נקבע מהו שירה ומהו פרוזה ? אתן לכם דוגמה העולה בדעתי (אם כי מהשפה האנגלית). כשקוראים את הספר אנקת גבהים של אמילי ברונטה, יש בספר קטעי פרוזה שהם שירה. מה הופך אותם לכאלה (לפי דעתי )? לא אדע את ההגדרה. וסרקתי בעיני לאורך המאמר אולי יתפנה חגי קמרט לסוגיה זו. והוא אמנם נגע בה - ובאמת באופן לא מדעי אלא מטאפיסי - רוחני. ומה אמר ? "כתיבה טכנית מול כתיבה מתוך השראה מובן שגם הכתיבה הטכנית יכולה להוליד שיר טוב ויותר ממנו, אך קל יהיה לו למבקר המיומן להבחין שחסרה בו בשיר אותה נשמה יתירה אותו משהו מיוחד שאנו קוראים לו השראה, ותוצאתו לדעתי היא נפש השיר או נשמת השיר." ובכן השיר מתבדל מהפרוזה בנשמתו. נשמה זה לא דבר שאפשר לייצר במבחנה או להציג במעבדה בניסוי מדעי שכל אחד יכול לחזור עליו בפני קהל. (לכן אמרתי שתשובתו מעין מטאפיסית). ואולם שימח את לבי ברעיון (שמקורו בבו) כשכתב: "עדיף שהיצירה שהיא חלק מנשמתו של היוצר תתקיים בעולם מאשר תחדל מהיות. שאם תגרום הנאה ולו רק למעט אנשים הרי שעשתה את שיוצרה ייעד לה. " אני נזכרת כעת בסבתי יוהנה האריס ברנדס, שאהבה לכתוב, וכנראה אף אחד לא התייחס לכך אז. ולא הייתה אז מרשתת. וכתבה את קורות חייה בכפר באובראולה, ואחר כך כתבה את "בין שתי מלחמות עולם" (בגרמנית) ותיאור עלית הנאצים וכיצד נמלטה מגרמניה. וכל זאת במאות דפים מודפסים על מכונת כתיבה. מחציתם באינסטיטוט להיסטוריה של המדינה בפרנקפורט, ומחציתם במכון ליאו בק. ובאמת נשמתה שרדה שם. ואני - שזכיתי לראות אותה רק פעם אחת בחיי, ולא הכרתי אותה משפחה היטב, מודה על מזלי כל יום על עליית האינטרנט ועל מזלי שהביא לי את "נשמתה" אף כי בגיל מבוגר. (את סיפורה שתורגם בעבורי לאנגלית הכנסתי באתר ליטרטורה כי כאן זה לא יעלה באתר). ולסיום - פעם אכן "גידולי נשמותיהם" של האנשים נותרו במגרות. ולפני כן מעטים מאוד ידעו לכתוב. והיו הדברים הולכים לאיבוד וכתובים אולי רק בעולמות הרוחניים (איזה כיף לכתוב כאן באתר הצורה במילים האלה באופן טבעי). והיום יש לנו אתרים וכל אחד יכול להתבטא. וזה נפלא. ואת הכותב חיפשתי בגוגל ומצאתי שהוא משורר וכותב מסות בתחום הביקורת הספרותית. האתר שלנו הוא טוב ואין בו שטויות ואני מרוצה. [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם, בָּשורה שָׁם הֵד הֲיִי אֶל הַסָּמָאדְהִי צְאִי ניסיתי לכתוב את המילה סמאדהי בעברית, אותם צלילים, שם-הד-היי -> סם-אד-הי הרגשת ? [ליצירה]
- [ליצירה] איך זה שאת היצירה הזו קראו תוך 3 ימים קרוב ל 450 איש, ממש שיא, ובאמת מלבד הערה אחת יש שקט *טוטאלי* ? מכאן שהכל נכון ? גם הקידוש של אחמד ? [ליצירה]
תגובות