[ליצירה]
ישי שור צר לי לאכזב אותך אבל אני לא רואה שום אמונה בתמונה הזאת אני רואה רק זיכרון מריר וכואב (ניצן שזה לא שאני חושב שאת חסרת אמונה או משהו רק ספציפית לתמונה הזאת)
-תמונה מעניינת שאומרת המון למרות החד ממדיות שלה!
יישר-כח
[ליצירה]
פשטות
איזה כיף שיש המשך לסדרת החורף המדהימה שלך,
יש קטע יפה מאד בתמונות שלך שאת לא מנסה לחפש דברים מסובכים אלא תמונה פשוטה וברורה וזה נותן לתמונות הרבה עוצמה!!!
ואגב יכול להיות שיש כאלה שיחשבו כך אבל לטעמי אין כאן שום חזרה על תמונות- כל תמונה היא אמירה בפני עצמה (בסדרת החורף)
חורף נעים לכולם!
[ליצירה]
האמת שקצת התבלבלתי בין ה"כמה חוזק יש באי האמירה" לבין הבריחה והשיכחה.
לטעמי שתיקה הרבה פעמים היא בכלל לא בריחה אלא דווקא מבט הרבה יותר עמוק ופנימי, סוג של קשר שכזה שמילים רק הורסות אותו.
בתקווה שנדע גם לשתוק לפעמים...
[ליצירה]
א. תודה לכל המתלהבים!
ב. סתיו- הפעם אני לא כ"כ מקבל את הביקורת (שלא כמו ביצירה "צומת הגוש" שהיא היתה יותר במקום..) הפוקוס והצמצם הפתוח הם בכוונה כדיי לתת לגלים ולחול תחושה של אינסוף,
גם בעניין של הקומפוזציה אין טעם לעשות כאן שלישים כי אז יהיה הרבה שטח מת מה גם שכאן התמונה לא חצויה בדיוק בחצי, אבל תודה בכל אופן...
ג. ערוגה- הסוד כאן הוא כמו שסתיו אמרה- צמצם פתוח ופוקוס על המרכז,
התמונה צולמה מגובה החול (כן המצלמה שרדה את זה- וזהירות מהגלים הבאים...),
והכי חשוב עם הרבה רגש- לטעמי זה הסוד הגדול...
[ליצירה]
אכזבתני....
כשראיתי את הכותרת ציפיתי לעוד איזה תמונה מהממת של שמים או רוח או כיוונים או משהו בסגנון ומצאיתי סתם תמונה תיעודית של חבר או משהו.... צר לי אבל אני לא חושב שכאן מקומה....
[ליצירה]
כשקראתי את הקטע עלו לי מחשבות דווקא על
"מוות".
הקטע מדגיש בצורה כ"כ חזק וכואבת את החלל הריק, את הבור שנפער ואת ההרגשה של כל העולם ממשיך והאדם שקוף/ריק/מביט מבחוץ על כל זה.
"מגורשת" אני שלא הייתי גר בגוש הספקתי קצת לשכוח שיש עדיין אנשים שחיים במציאות הזו, ובזכותך עלה הנושא שוב לתודעה שלי, תודה!
בברכת גאולה שלמה!
[ליצירה]
תמונה מעניינת,
אגב זה שהיא בשחור לבן לא הופך אותה לילדה של פעם אלא אם כבר לתמונה של פעם- חשבי על כך.
מעבר לזה היתי ממליץ לשים את האובייקט (הילדה) לא בדיוק באמצע אלא יותר בכיוון המנוגד להסתכלות (צד שמאל של התמונה).
בברכת ביקורת בונה,
יוחאי
תגובות