[ליצירה]
אכזבתני....
כשראיתי את הכותרת ציפיתי לעוד איזה תמונה מהממת של שמים או רוח או כיוונים או משהו בסגנון ומצאיתי סתם תמונה תיעודית של חבר או משהו.... צר לי אבל אני לא חושב שכאן מקומה....
[ליצירה]
עומק שדה....
רפי לטעמי אם משהו לא הולך לך בצילום הפיתרון הוא בחיים לא פוטושופ....
קצת לגבי עומק שדה: ככל שאתה עומד רחוק יותר המעצם המצולם אז הפונקציה של צמצם פתוח או סגור פחות משפיעה יכול להיות שבגלל זה לא הגעת לתוצאה הרצוייה
[ליצירה]
נראה לי....
בס"ד
שהקטע הזה רדוד מאד לעומת מה שהרגשת בארוע עצמו.
ואם כבר הזכרת את השירים ששרתם שם, אני אישית כבר לא מסוגל לשמוע חלק מהשירים, נמאס מהקטע הזה שמנסים כל פעם לחזור ולחוות מחדש את החוויה ע"י השירים ולא מבינים שככה רק שוחקים אותם,
מעניין אותי לדעת אם יש עוד אנשים שחושבים כמוני ואשמח לשמוע תגובות ולפתוח דיון בנושא...
[ליצירה]
כשקראתי את הקטע עלו לי מחשבות דווקא על
"מוות".
הקטע מדגיש בצורה כ"כ חזק וכואבת את החלל הריק, את הבור שנפער ואת ההרגשה של כל העולם ממשיך והאדם שקוף/ריק/מביט מבחוץ על כל זה.
"מגורשת" אני שלא הייתי גר בגוש הספקתי קצת לשכוח שיש עדיין אנשים שחיים במציאות הזו, ובזכותך עלה הנושא שוב לתודעה שלי, תודה!
בברכת גאולה שלמה!
[ליצירה]
א. תודה לכל המתלהבים!
ב. סתיו- הפעם אני לא כ"כ מקבל את הביקורת (שלא כמו ביצירה "צומת הגוש" שהיא היתה יותר במקום..) הפוקוס והצמצם הפתוח הם בכוונה כדיי לתת לגלים ולחול תחושה של אינסוף,
גם בעניין של הקומפוזציה אין טעם לעשות כאן שלישים כי אז יהיה הרבה שטח מת מה גם שכאן התמונה לא חצויה בדיוק בחצי, אבל תודה בכל אופן...
ג. ערוגה- הסוד כאן הוא כמו שסתיו אמרה- צמצם פתוח ופוקוס על המרכז,
התמונה צולמה מגובה החול (כן המצלמה שרדה את זה- וזהירות מהגלים הבאים...),
והכי חשוב עם הרבה רגש- לטעמי זה הסוד הגדול...
[ליצירה]
אריה, אסתכן ואומר שנראה לי שזו התמונה הכי יפה שפרסמת...,
-משחק יפה של אור וצל והשחור לבן רק מדגיש עוד יותר,
-קצת חבל שהתמונה ממורכזת מידי (האובייקט, האיש מידי במרכז!)
ואגב אותי התמונה החזירה קצת לימי החגים- מעניין למה...
יישר-כח!
תגובות