חמוווד!!
קצת אחרת, זה שאין שם שום מכונית זה לא מעיד על כך שאנשים לא מצייתים למוכניות, זה מעיד על כך שיש אנשים חכמים בעולם ב"ה... ולא בלונדיניות (לדברי תמי, שאיני מסכימה איתה גם אם זה בצחוק...)
אהבתי.
ליתוש.
[ליצירה]
שני החיצים מצביעים לאותה נקודה. משמע: אתה צריך להשאר בה לעולם.
[ליצירה]
[ליצירה]
חמוווד!!
קצת אחרת, זה שאין שם שום מכונית זה לא מעיד על כך שאנשים לא מצייתים למוכניות, זה מעיד על כך שיש אנשים חכמים בעולם ב"ה... ולא בלונדיניות (לדברי תמי, שאיני מסכימה איתה גם אם זה בצחוק...)
אהבתי.
ליתוש.
[ליצירה]
[ליצירה]
ענננקקקקקק!!
במיוחד לבלונדיניות... (סתם סתם תרגעו!)
תודה לך
[ליצירה]
.
אורי אקרא לך, אורי שלי
למה אתה כך עליי מעליל?
הרי לא חשפתי פה דבר מה סודי,
אז מדוע ולמה תקטרג בעדי?
נפתלי את שמו כבר מקודם כתב
ואני רק הזכרתי בדרך אגב,
שאתה גר בארץ,לא כתבתי היכן
הורד נא אותי ממעל הדוכן
ולא אשפט כאן קבל עם ועדה,
במיני אשמות שפשרן לא אדע.
ולך נפתלי הדואג לשלומי
אספר מעט על הנעשה במקומי:
שם יריות אין, גם לא סכנה
ומרב הצרות הן עניין צחנה
הנושבת בינות לקירות בשכונה
הקרויה בשפתם "אבו סנינה"
וגם אין מה לדאוג כי החל מראשון
לא אהיה שם יותר,לא אלך שם לישון
לאן כן אלך? לא כאן זאת אכתוב
זאת אלחש רק למי שמכיר אותי טוב....
[ליצירה]
.
זה טוב כי יש עניין של לגלות טפח ולכסות טפחיים- לדוג': "מיטתה הריקה של תינוקת שפעם אהבתי"- זה כתוב עדין וגם טעוּן.
מצד שני, זה שאנחנו לא מבינים מה הולך זה קצת גורע.
קיצר, יכולתי לכתוב את התגובה שלך והייתי אומר אותו דבר. "אהבתי ולא הבנתי"
מ.z.
[ליצירה]
.
משום מה נעלם לו נושא אלומותיו (וכמאמר אורי עמירם שיחי': "נוסע לו- מוטב".)
מקק,אתה מוזמן להמשיך לכתוב על צבא, גם אם אני אשאר האחרון שידבר איתך. :)
(וגם אני מתעתד להכניס עוד יצירה על הצבא, אם כי לא בסגנון שטובי רצה)
רקטוב.
[ליצירה]
דברים שרואי מכאן
מאיפה השנינות המבורכת הזאת? אני מתמוגג מהשטויות האלה!
אגב, לא יודע אם שמת לב אבל אני הייתי נושא הטלפון. (למרות שהוא היה קצת כבד...)
[ליצירה]
נחמד מאד מר מ'. (מ' ו' אם אינני טועה...).
נראה שקצת העמסת בפירוט תיאורים בהתחלה. הצלחתי להתחבר רק מאיזור "בוקר של" ואילך.
השורה "ושמש ישיש שמכה בתריסים", או שהיא שנונה, או שהיא מצריכה בניקוד למילה "שמש" .
כל טוב
ממזי.
[ליצירה]
ה' שפתי תפתח.
לרן, מתקרבת ושאר המאזינים,
יהיה לי קשה להתייחס לכל מה שנאמר בדו שיח הפורה הנערך ביניכם, נכנסתי מאוחר מדי, אבל בכל אופן:
א. מאחורי נונסנס בד"כ לא עומד שום דבר אבל אם זה הציף נושא כ"כ חשוב שמטריד כל-אחד מאיתנו,נראה שרק הרווחנו.
ב. לעניות דעתי, גם אם לא תמיד נוח לנו עם נוסח התפילה, אנחנו בהחלט זקוקים לו.
שים לב, רן, איך התפילה מנוסחת במבנה נכון (ולזה אפשר לשים לב בעיקר בתפילת שמונה-עשרה שם יש תשבחות, בקשות והודאה, בדיוק איך שאנחנו מאמינים שצריך לדבר עם בשר ודם,במובן החיובי של המילה) ומקיפה נושאים רבים מחיי היום-יום שלנו:
מי שיש לו חולה בביתו בד"כ מתכוון יותר ברפאנו,
אנשי יש"ע מתחברים "ולמלשינים" (ששוב, לא נוסחה כתפילה נגד הפלשתינים, אבל נמצאת רלוונטית גם היום) ואני אישית לפני מבחנים, משתדל להשקיע ב"אתה חונן". אני משער שמי שיצא לחודש שליחות עם קהילות יהודיות בחו"ל ימצא את ברכת "תקע בשופר" חשובה ומהותית, ולא חסרות עוד דוגמאות.
התפילה היא אכן "מיושנת ומקובעת",עתיקותה מקשה עלינו לעתים להתחבר, מה שגורם גם לומר מילים בלי להבין ולטעות ב "אודך כי אני תנין" פשוט כי אנחנו לא משתמשים במילה "עניתני" בחיי היום-יום שלנו,
אך עצם היותה עתיקה, מוסיפה הרבה לקסם שלה, ואם תחשוב כמה אנשים (ובאילו סיטואציות...) התפללו את אותן מילים בדיוק, הביטוי "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" יקבל פתאום משנה תוקף. אני לא כ"כ נאיבי, ואני לא חושב שזה יקרה לך היום בשמונה עשרה, אבל אם הדיון הזה מוסיף נקודות למחשבה, אני מקוווה שזו תהיה אחת מהן.
מקווה שלא איבדתי את עצמי תוך כדי כתיבה.
ולך, מתקרבת- זרקת אותי למי החסידות, שאני לא יודע לשחות בהם אבל ההסבר על שני הפנים בעבודת ה' והדימוי לאש השחורה והלבנה, אהבתי.
נראה לי שאני אלך לקרוא את זה שוב.
אגב,
אני שמח שיש גם דיונים כאלו באיזור הגובות, שבד"כ מכיל ביטויים קצת פחות "ברומו של עולם"
ממזי.
[ליצירה]
מתקרבת!
חזרתי הרגע מפדואל, ואם את גרה שם את בטח יודעת איך קוראים לישוב/ שכונה על שם הרב אלימלך שפירא- "נועם אלימלך". (סגירת מעגל של הסיפור והתגובות...)
אני מסכים איתך לגבי תעודת הביטוח של סגולות כאלו. אני לא בא לשפוט את מי שמשתמש (וגם במשפחה שלי הלכו לרבנים וקיבלו ברכות, ואפילו יותר מזה) אבל נראה לי שזו דרך לגיטימית רק כמפלט אחרון,ויותר מדי אנשים משתמשים בזה לכתחילה.גם חברה שלך קצת "פיספסה" בקטע של הבקשה. זה לא כספומט.
יהיה טוב.
מ.z.
[ליצירה]
שוברים שתיקה.(וכמה עצמות)
מאיר פרידמן.
בדרך כלל אני משתדל להיות נחמד.
א. אני בטוח שהביקורת שנכתבה לך נכתבה בצורה שנועדה להיות מפרגנת ולא מתנשאת, ועם זאת קונקרטית. (גם אני קיבלתי ביקורת על שירים על שמירות בחברון) ואתה מתייחס אל הביקורת כאל לא לגיטימית.
ב. לכתוב משפט כמו
"אבל מעולם לא קראתי ביקורת שמנסה לשחק אותצה אינטלגנטית ומבינה
כשבעצם האדם אשר כותב אותה ריקני, נבוב, חלול ובמילים
ישראליות..טיפש כמוך..."
כשאתה בעצמך כותב
"מכיוון שהייתה התפתחות בסוף שנות ה50 בארה"ב בשירה הביטניקית אשר העלתה את הסלנג לשפת שירה ולאחר מכן ההתפתחות בצרפת שלהשירה..."
ואז כותב משפט כמו
"המשפט הוא תקין בכללים
המודרנים של צה"לית..."
זה סוג של גול עצמי אתה גם "משחק אותה אינטיליגנט" כשאתה "נבוב": מה תקין בצה"לית???
כנראה (אני מקווה) שלא היית כותב בשיר שלך "אני רוצה למלאות את ליבי באהבה" ומסביר שבצבא אמרו לך למלאות מימיה ולכן זה תקין.
ג. עד כאן החלק הרגוע.
חתיכת אפס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מי אתה חושב שאתה?????????????
אם תקרא קצת יצירות של האנשים שאתה נכנס בהם (כן, פה לגיטימי להשתמש ב"נכנס בהם") תראה שיש לך עוד דבר או שניים ללמוד. גם הביקורות מראות את זה. התגובה היחידה שקיבלת הייתה מערוגה,
ועוד איזה משהו סתמי מתמי.
כנראה שזה אומר משהו על רמת היצירה ושיש עוד משהו לשפר בה. אז לפני שאתה כותב על אנשים שהם עוד לא סיימו כיתה ב' או משהו בסגנון כדאי שתשתמש בהמלצת חז"ל אליה הפנית את ערוגה.
אני יכול גם להתווכח איתך על עניין ה"פשיסטים" אבל חבל על הפיקסלים.
על זה נאמר "מאיר מכעיס".
אני מכיר עוד כמה אנשים באתר שהיו מתפחלצים למקרא תגובתך. אני חושב שאני אפנה אותם ליצירתך כדי שהם יבהירו מה שאני אולי לא הצלחתי להבהיר.
תגובות