סע בכיוון החץ
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חחחחחחחחחחחחחח [ליצירה]
- [ליצירה] וזה שאין שם אף מכונית מוכיח שאף אחד לא באמת מציית לתמרורים... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש מצחיק, אם כי היה אפשר להוציא מזה גם תמונה טובה מבחינה טכנית. [למשל, בלי המכונית הקטועה מימין] [ליצירה]
- [ליצירה] שני החיצים מצביעים לאותה נקודה. משמע: אתה צריך להשאר בה לעולם. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוווד!! קצת אחרת, זה שאין שם שום מכונית זה לא מעיד על כך שאנשים לא מצייתים למוכניות, זה מעיד על כך שיש אנשים חכמים בעולם ב"ה... ולא בלונדיניות (לדברי תמי, שאיני מסכימה איתה גם אם זה בצחוק...) אהבתי. ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] ענננקקקקקק!! במיוחד לבלונדיניות... (סתם סתם תרגעו!) תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] . אני לא יודע אם הם בחרו לשנוא בעיקר בחרו "להשניא" אותנו עליהם מהסיבה הפשוטה שיש לך הרבה יותר גב כשאתה המסכן, הנרדף. אבל עכשיו יש מצב שגם ילדים מסָכנים אותך, ולך תנסה להיות פוליטיקלי קורקט מול דעת הקהל העולמית... [ליצירה]
- [ליצירה] . באנגלית זה נשמע כנראה, אבל בעברית ממש לא, צר לי. מזכיר לי (לרעה) את "כן אדוני, אני טובה בבוגי", "מלון קליפורניה" של "הנשרים", או "לך מערבה" של "נערי חנות חיות המחמד". [ליצירה]
- [ליצירה] הלאה השידוך! אוף, אני תיכננתי לכתוב משהו על ה"פאסט דייט" הזה אבל גנבת לי... לא נורא. מתי זה כבר יפסיק להופיע על המסך???? [ליצירה]
- [ליצירה] . אהבתי את הרעיון, אלדר. לי אישית יצא להתקל ב "הודי לא מגרש הודי" (אולי צונאמי כן...) אני מסכים עם נאום הסאטירה חוצב הלהבות של ערוגה ואני חושב שיש זכות קיום ליצירות כמו זו של אלדר ואפילו יותר מזה. שבת שלום,חברים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי פעם נערה במשקפיים כמו שזה כתוב -אמריקני לחלוטין, הסוף לא אמור להיות כזה. ברגע שהוא היה מגלה את הקטע של "תחתיות הבירה" הוא היה זורק אותה לטובת ראש קבוצת המעודדות של הקולג' או משהו כזה. [ליצירה]
- [ליצירה] מה?! זה אמיתי? איך עושים דבר כזה? ולאביב וסתיו- איפה יש פה סורגי מתכת? פספסתי משהו? ממזי. (?) [ליצירה]
- [ליצירה] . ברור שאני אחשוב שאת הבת של השכנים! כל יום חוזרת לי בחצות הלילה, כשאני בכלל לא יודע עם מי את מסתובבת! מזל שעצרתי לך עם האוטו, אחרת מי יודע לאיזה טרמפ היית עולה? את יודעת איזה אנשים מסתובבים היום בכבישים? [ליצירה]
- [ליצירה] ודבר עוד קטנטן פה אכתוב, בתקוווה שיוסיף הוא רק טוב. את אשתך עד לרוסיה "שלחתי" ומשהו חשוב שכחתי- לא "אילנית" שמה כי אם "מישל" טוב, גם לי עוד מותר להתבלבל... [ליצירה]
- [ליצירה] ה' ישמור. תיארת כל כך הרבה מוות כשברקע כל כך הרבה אהבה, אני לא יודע אם לשמוח על ההחלטות שקיבלת ועל צידוק הדין , או לבכות את המתים. את מתארת דברים בצורה נפלאה, נעים לקרוא. בכל זאת הייתי מוסיף קצת אופטימיות... מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] נדב היקר. אכן, ככה זה בחיים. פתרונות קסם לא יופיעו לך כשתהיה במבוי סתום, מול קירות האבנים של המציאות. ברור שה"קטע" דרש שימוש בסצנה קולנועית קיטשית, שגיבורים נקלעים אליה ויוצאים דרך פלא. או שהם מוצאים דלת או משהו, או שהיריות שהצופה בסרט שומע, מסתבר שהרגו את הפושע, אך כאמור- בחיים, הבמאי לא יציל אותך אם לא תציל את עצמך. ניתוח עמוק יותר תוכל למצוא בספר "המרד השפוף" של גדי טאוב, שם מנתח טאוב את "ספרות זולה"- סרט שפועל על-פי אותו עיקרון, שאם הגיבור צריך להספיק משהו תוך זמן קצר הוא צריך לעבוד מהר, ובאותה מידה הוא עלול גם להיכשל. בשאר הסרטים, על-פי טאוב, "הגיבור לא צריך לנעול את מכוניתו כיוון שהוא יודע שהיא לא תיגנב, שכן היא דרושה להמשך הסרט" (הציטוט איננו מדויק,אלא על-פי הזיכרון) בחיים האמיתיים עובדים קשה... עלה והצלח! קבל "פרח" לכבוד ל"ג בעומר. [ליצירה]
תגובות