[ליצירה]
נכון?
זה ממש הפריע גם לי. התלבטתי המון זמן בקשר לסיום ולא מצאתי משהו אחר. אם יש לך או למישהו אחר רעיון אשמח לשמוע :)
ותודה, ילדה אבודה! הכוונה לא הייתה להוצאת ספרים. אבל את יכולה לראות זאת בכל דרך שתרצי.
[ליצירה]
היד נראת לי כמו חלק מהעץ - והפרי חלק ממנה.
היא מנסה לקטוף את הפרי, שהוא בעצם היא,
כאילו היא צריכה אומץ כדי להתמודד עם מי שהיא באמת.
והדם, או העסיס, שנשפך מהיד/פרי (שוב, מוטיב של חיבור) הוא הניפוץ של האידאה הזו.
וזה שהיא לא נרתעת ואפילו כמעט מתרפקת על הפרי מעיד לדעתי על הנחישות שלה.
אבל זו רק פרשנות שלי. (:
אהבתי את הציור.
[ליצירה]
אנחנו עם שחי במציאות שכזאת, ששזורים בה דרך קבע כאב וגם תקוה.
שיכולים להכיל עפיפון עם הריסת גוש קטיף, את יום העצמאות עם יום הזיכרון.
ואולי פה הייחוד שלנו, היכולת לאסוף את הטוב ביחד עם הרע,
ואולי הצרה, מאותה סיבה בדיוק.
[ליצירה]
תודה על כל התגובות!
מלודי, ניצן ופרח ופלונית- זה לא ציור, גם לא עין. זה פנס.
צילמתי אותו מלמעלה וזה מה שיצא.
הדסה, אני שמחה שמצאת בתמונה עומק. מערבולת- זה מה שעלה גם על דעתי.
[ליצירה]
אני חושבת ששילוב כל המרכיבים בתמונה יוצר את מה שראיתי ומה שניסיתי ללכוד- רגע של שלוה, של הרמוניה שנוצרה לרגע ושאולי לא תחזור.
האם ובנה שפוסעים יד ביד הם חלק מהדגש של התמונה, והעץ והשיבולים רק מעצימים את התחושה.
לצערי, כדי להעלות תמונה לאתר יש צורך להקטין מאוד את איכותה, ולכן התמונה יצאה כהה.
תגובות