[ליצירה]
הכאב האמיתי של השיר הוא בכולנו, וכאשר אני כותב כולנו הכוונה היא לאלה המוכנים למסור נפשם עבור המולדת, ברם במיעוט אנו היום.
באם נוציא מהחשבון את הגוי ובני דודינו מה אזי יהיה
מספרינו? באים נוסיף את המשתמטים, העוזבים
והבורחים מהמערכה בשדה הקרב ואם אמשיך עוד טיפה לקצץ אזי יתברר שרק את ואני בין האויב למדינה
נשאר חוצץ!
נכון זה בהומור וקצת אפור,
אך היכן הדור של אז אל מול השחור?
אך יותר מכל תרצי לשמוע את דעתי על השיר,
וזה מעבר לפילוסופיות שלי כי אנו הרבה יותר מאשר
נבין בעצמנו.
אהבתי את הכתיבה את הסיגנון והרעיון. דיבור ישיר
המאפשר על ידי משחק כתיבה נפלא לרגע להטעות
את הקורא על כיוון הכתיבה וכוונת היוצר.
אהבתי את הסיום מכל ומוכן לו בכל מעודי ונפשי
בעצמי.
אהבתי את אהבתך כי שלי היא וראשי הנחתי עליה לא פעם ולא פעמיים. אהבתי את הכנות של רגשותיך.
וכנראה גם את שירך!
ז'אן דארק שלנו!!!
תודה בכל לבי:
חיים נוי
[ליצירה]
גם ודמיוני השיר ולא מציאותי, חשתי בדמעות החונקות את גרוני!
במילה כה פשוטה, במילה מדוברת החדרתה חניתך
מבין צלעות אל גרוגרת.
כה חזק זה היה כה טוב ונוגע, שאם זה נכון:
בא להשתגע.
תודה לא סתם תודה, כי הרי שזו ממש יצירה!
חיים
[ליצירה]
שי גיאת היקר!
אתה הבנתה את השיר על בוריו.
נכון שניסיתי לבלבל את הקורא במילים:
כי לחוכמה הרי אין דופי - ואולי, אולי לא כן?
הכן היה צריך להיות {כך} כדי לתת להבין את שהבנת
בעצמך. אתה רואה שאתה מבין בשירה!
[ליצירה]
רואים!
דרינה: רואים שאת פוריה בכתיבתך, והיא מוצלחת
מאוד. רואים אף את חוויתך בשעת הכתיבה, אותה
עברת. אולם רבים מאיתנו חווינו זאת.
אל דאגה יהיה בסדר. רק משיכי לכתוב.
תודה.
תגובות