עת ההמון התְכָּתֵם במופגן
חוֹללו לקול זֶמר ישן -
מְעַגְלֵי מעגלים
הוֹרָה,כמדומני
הרי הציונות בדמם...
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל מי שהביע אמפתיה בהודעות אישיות, אך אין המדובר בי.. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] קצת ביקורת בונה: אהבתי את הלך הרוח, עד שזה נהיה ארוך מדי וצפוי מדי. "גוף בלי נשמה" זו חזרה על "גוף ריק" שכבר נאמר פעמיים בהתחלה, וכך גם "לא מרגישה". וגם- "ע/ל תנסה להעלים מה שלא קיים שם". והאמת שהתכוונתי לומר משהו בגנות השם הלא ישראלי, אבל במחשבה שנייה זה יכול להיקרא ככינוי חיבה מסוג זה או אחר, ובעצם להתאים הרבה יותר מסתם "ענבר" או "ירדן". הכתיבה קורצת והקונספט לא רע בכלל, צריך רק להתמקד. [ליצירה]
- [ליצירה] דעה גלעדי, ה"לבד" מתייחס למבט של התינוקת ולא לרגע המשותף. [ליצירה]
- [ליצירה] בכל שורה אני טועה לחשוב שהתקרבתי למחשבות שלך, ומתרחקת בחזרה בשורה שאחריה. אני קוראת אותך לאט. וכמה פעמים. ושתיקות..הן נשק אכזר. שמעי מציידת מיומנת. [ליצירה]
- [ליצירה] " כל הדברים נקנה הידיעה בהם מן הפך" (נצח ישראל למהר"ל). ועכשיו, כשאת יודעת את ההיפך, את יכולה לחזור ולדבר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית, חושבת שיש להשיב לכל אדם בצורה נאותה. שנית וקונקרטית , שלוש התקופות עולות בבירור מהשיר, העניין הוא לא בתוכן, אלא בעיצובו. החרוזים נדמים מאולצים (עטו-איתו) וחלק מהמילים מפריעות לזרימה ("נמרח"?!) . אני אישית גם לא מחבבת שימוש במושגים קלישאתיים ונפוצים ("יקרת לי מחיי" "אצעד אל השקיעה"), חושבת שמשורר צריך להמציא חדשים משלו. אבל זו רק אני :-) [ליצירה]
- [ליצירה] בניגוד להרגלי, 2 הבהרות: "משומש"- במובן הרגיל וגם במובן של מלא שמש. "והוצאתי..והבאתי"-רמז ל4 לשונות גאולה. (ואולי שיר המצריך הבהרות אינו טוב מספיק?..) [ליצירה]
- [ליצירה] לא תאמין למה מסוגל האדם.. עוד תפתיע את עצמך. יפה ומוכר. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין, אהבתי מאוד! טוב שבאת. [ליצירה]
