לאדם אהוב.
מדי פעם,
בשעת בין ערביים של יום השישי
או על כנפי שמחת נתינה
נמצא לו לאדם נווה המדבר שבנפשו :
נחת.
שַם עצי חרוביו הניטעים לשנים
שִבעים כאתמול מֵצֵלים על מיזגו
שַם אדמת-אֵם רכה, מנחמת
חובקת אותו ביושבו- בקומו
שַם צל מוכר, אדם אהוב
שעון על אקליפטוס ענק,
ממתין
מחייך לבואך
תגובות