ואולי
נולדתי באמצע התמוז
בכדי לאזן
עצבונם
של אלו
הבחרו למות בו.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני--מודה. זה קו מצוין- מהורהר, מפתה לדמיין אותו, אבל שתי השורות האחרונות קצת הפריעו לי. דימוי קברים ומצבות הוא עוצמתי ומתנגש לרוגע שעולה מהשורות לפניו. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את הפיזמון, אבל הבתים מושכים למקום פחות מעמיק. "סוד קיומך"- ההתחלה רומזת למשהו אישי, הנה עוד רגע ונשמע מה ייחודה, אישיותה- אך ההמשך בורח למקום כללי :"משפחתך,נישואיך" שיכול להתאים לעוד רבות אחרות, ולכן לא ממצה לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] "חש את רקמות הדעת"- זו תחושת חורף מובהקת. מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט ו(לכן) נוגע [ליצירה]
- [ליצירה] אכן. וגם במשמעות "משלבת" [ליצירה]
- [ליצירה] כל מה שיכולתי לחוש זה צער על עץ הזית. פסל, יפה ככל שיהיה, הינו דומם, ואינו מצדיק כריתת יצור חי בעבורו. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן..זקנים.. אוהבים לספר על העבר מפחד המחשבה על ה(הווה- שהוא- כבר)עתיד. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מאמינה שאת רק בת 16, מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] ביקשת ביקורת, אז בבקשה: קודם כל, "כל מה שאיכלת לעצמך" צריך להיות ב-ח', אין לזה כל משמעות בכ'. שנית, היצירה ארוכה מדי, ללא ציר ברור של התחלה אמצע או סוף, ללא "עלילה" אם תרצה, קיבלתי את הרושם של כמה חברים המעבירים ביניהם דף וכל אחד מוסיף משפט משלו. בין לבין היו כמה רעיונות יפים שחבל שהטבעת ואיבדת בבלגן הזה. [ליצירה]
תגובות