ואולי
נולדתי באמצע התמוז
בכדי לאזן
עצבונם
של אלו
הבחרו למות בו.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] השורה "כתבי גם אם אין לך עט" מטופשת בעיניי.. מזכירה זכרונות שילדים כותבים בסוף שנה, מז'אנר "על החלון ישבתי". [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. ונדמה שזה שיר שנכתב מחדש בכל פעם. [ליצירה]
- [ליצירה] "טונציה" זהו האופן בו מילה נאמרת,ובעקבות כך נשמעת ("אם אתה יודע למה אני מתכוונת"), המנגינה שבדיבור. ו..תודה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. [ליצירה]
- [ליצירה] דעה גלעדי, ה"לבד" מתייחס למבט של התינוקת ולא לרגע המשותף. [ליצירה]
- [ליצירה] להלן תגובתי: "כשמתעסקים במילה,פרוזה, מחזה-תסריט, מערכון, הרי המילה היא מודרנית ואין מקום לאוונגרד"- זו קביעה המבוססת על הנחה שאינה מוחלטת.ההגדרה לאומנות מודרנית איננה בהכרח פוסט- למעשה, גם לומר "הגדרת אומנות מודרנית" זה בגדר אוקסימורון, מאחר והמודרניזציה מתפרטת לעשרות הגדרות שהן חוסר הגדרה ברורה. (כדוגמא קיצונית, גם ריאליזם אבסולוטי נחשב למודרניות בעיני אחדים). "...בנקודה של פתיחה, אמצע וסיום ורצוי שיהיה גם סיפור. ההגדרה הזאת היא בהחלט אנטי אוונגרד".למה? מכתיבים לך את המסגרת, מקובל ומובן, אבל לא את התוכן! למה שלא תכניס בה את הפן האישי,המורד,המהפכני והמתריס שלך?? לא זכיתי להכיר את פליד, אך בטוחני שכשיצר את המבנה הנ"ל לא התכוון לדכא יצירתיות,אלא להיפך. "אני כתבתי הומור לא סאטירה"- אני מתקשה לראות זאת. הסאטירה באה להניח אלמנט חברתי על השולחן, וע"י לעג לעוררו למודעות. הומור, בא לשמח, מבלי כל אמירה. ואתה עצמך אמרת כי "הכנסתי סיטואציות ישראליות סתמיות המעידות על העדר תרבות עומק"- כן באת לומר כאן משהו! לאור כל הנ"ל-כן, אני תובעת גם ממערכון להיות אוונגרד (אם זו כוונת היוצר). אני מעריכה את העובדה שהגבת בצורה קונקרטית ונטולת השתלחויות. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מאמינה שאת רק בת 16, מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] <נפעמת> בקריאה שלישית, זה ללא ספק אחד השירים הטובים שיצא לי לקרוא לאחרונה. ואין צורך בניתוח ספרותי, או דיון על מבנה או על תוכן,מספיקה התחושה החזקה שהקורא יוצא עמה [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, נפלא, משובב! כ"כ אוהבת שירי ים :-) [ליצירה]
תגובות