נקדו אותה, קִראו לה בשם
שָתפו
שִטפו
ואז הוא יבוא
עטור במשקפיים (שאיש לא יראה)
ויבכה. אתם לא שומעים
אבל כשתתנו לרוח החרישית מקום...
קולו רועד
ידיו- בקושי אוחזות
תנועותיו המסגירות.
ואני- כשראיתי
רציתי לבעוט
רציתי לחבק
אך שתקתי והשפלתי מבט.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רק שבוע לא הייתי כאן וכבר פיספסתי? אפשר השלמה מהירה? [ליצירה]
- [ליצירה] לא ידעתי שגם בנים לוקים בתסמונת האישה המוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה...אולי יום אחד תצליחי להתקרב אלי...בעצם..אף פעם לא...נותר לך לשאוף.. [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה ממזר: אהבת רק את זה או הזדהית רק עם השורה הזו? [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר...מה שלום אמא? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את "ואני- כשראיתי רציתי לבעוט". רק את זה. מדהים שאחרי שהסצנה נגמרה, יכולנו לנתח כל צעד, אמירה, או התנהגות ולשייך אותה לבנאדם. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב, שלמרות שלא רוצים בסוף משפילים מבט. קצת פיספסתי, לדעתי. היפ. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי [ליצירה]
- [ליצירה] הי קודם צריך שכולם ילהגו קצת על ההפתעה, על ההוליוודיות המטורפת, ועל המפגש בכלל, שיהיה איזה קונצנזוס, שתוכל לחרוג ממנו... אבל באמת- אתה צודק, זה מעורר רחמים, ואם באמת כולנו מדברים על קבלת השונה (האם?) אז זוהי ההזדמנות... ומאיר- זה באמת היה מפתיע... [ליצירה]
- [ליצירה] "עצוב למות באמצע התמוז...". ומה עם מי שמתו אך לא בחרו בכך? [ליצירה]
- [ליצירה] זו את? ושוב הכתום הזה? [ליצירה]
- [ליצירה] ונתתי לך שיקוי ורוד ירוק אדום ושתית מלא התוכן. פקחת את עיניי וראית שם אותי ניגשת ואמרת שלום. וכששמתי ידי ללטף נרתעת זה לא יכול להיות אמרת לא מכירה לא מבינה מאין בא ומאז מצטער על שיקוי הפלאים שנרקח. [ליצירה]
- [ליצירה] (היצירה עודכנה) [ליצירה]
- [ליצירה] וואי וואי.... כמה שלא הבנתם. טוב, זה לא ממש מאכזב...כשאתה לא מצפה באמת [ליצירה]
- [ליצירה] השיר עבר שיפוץ:) לתגובות.. אשמח [ליצירה]
- [ליצירה] עד הכוכביות.- ממש טוב. משם, זה נחלש. [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן! הכותרת, שתי אפשרויות לקרוא לשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] לוגן, לא מסכים איתך. זה הגדול שבצמצום. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר עבר עריכה קלה (תודה לחבריי ממפגשי "צורה בעריכה"). פתוח לקבלה. [ליצירה]
תגובות