ליבי נמלא לפתע ברגשי תודה, אולי בעצם לא לפתע
יותר נכון לומר לאחר יממה והרהור עמוק
ישוב סכסוכים פנימיים נראה לעיתים כמעט ולא אפשרי
מאבקי רגש בשכל, עימותי אינטוציה מול מחשבה רצייונאלית ובלבול בין מהם תחושתייך שלך ומה מהם של אחרים
ויש סכסוכים מסוג אחר, מסוכסך עוד יותר, התנצחויות אינסופיות מסוג של אמיתות שכלית אחת אל מול השניייה, כשאתה בין המאזניים נדרש לשקול איזה משקל לתת לכל אחת בכף המאזניים
אה כן, ויש כמובן את אותם וכוחים קולניים והלמות התופים בקרבך כשנפגש אתה בוכוחים קולניים בין אותם שניים המשתייכים לעולם הרגש, אותם שניים שמעולם לא חלמת כי יכולים הם יחדיו לדור בתוכך, באותה יחידה ובדיוק בנוגע לאותו עניין
ויש את הסכסוכים המסוכסכים ביותר (הנובעים אולי מעודף סכסוכים מהסוג לעיל
אלו אותם סכסוכים שיש לך בנוגע לעצמך, סכסוכים בהם אין אתה יודע עוד האם להאמין ? האם לסמוך ? היש במי לבטוח ? היש לך את היכולת להחליט את ההחלטות הנכונות בעבורך ?
נראה כי הבעת אמון מחוצה לך לעבר הפנימה שלך, מסייעת היא בזמן ובמקום המתאים ביישוב הסכסוך הזה שהוא הכי שלך
נותנת היא לך אמון במה שהכי חשוב - בעצמך
תודה
תגובות