אני. רוצה להתאבד על מידותיי
חסר/ הסבלנות שבי/ מתעורר
לקול חריקה. צעקה מצמררת/
דמעה
נושרת
אני. הולך ומאבד
אותך.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עצוב ונוגע... [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי משמיטה שורה ראשונה למען הכתיבה אם כי מבינה נדמה לי למה נכתבה. רגיש ואנושי כל-כך [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד מאד מאד. חששתי פן זה עוד איזה שיר מלנכולי בנאלי, אך הפתעת אותי במבנה ייחודי ובמלים חזקות. מה שהלהיב אותי, זה שהשיר יכל להיות צעקני- כוחני ודווקא לא- ה"התאבדות" מעודנת, לוחשת, מתפשטת לאט לאט ובגלל זה היא כה "מצמררת"... [ליצירה]
- [ליצירה] מלודי, קיבלתי את עצתך ומחקתי את השורה הראשונה ("על אף שאיני בעל הנטיות") שנ"ט [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אללה תגובות. לא שיערתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מפרסם כקטע ולא עושה חיתוכי שורות. לפחות לא כאלה. כקטע- זה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ארז. אהבתי מאוד. את ההקבלות והמשמעויות הנסתרות (שאולי אתה עוד פחות מודע אליהן. כי ככה זה כשנפשות שונות קוראות נפש אחרת). לרגע חשבתי שהסיומת " לאה" קצת דחוקה אך בקריאה שניה עם תובנה עמוקה- הבנתי וכך זה טוב שנשאר. יעקב- כדמות ממש יעקב- מהמילה לעקוב. אחרי משהו או מישהו. ועוד: לפעמים רחל, על אף שאינך יעקוב, תבחר בך. המלצה על עריכה: אֵינִי רוֹצֶה לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים שֶׁל אַחֵרִים הַקֹּל - קוֹלִי הוּא, וְגַם הַיָּדַיִם - שֶׁלִּי. ואולי: "איני רוצה ללבש בגדי אחרים (*בלשון שאינה פשוטה כמו עד עכשיו) הקל- קולי הוא, והידיים- ידיי" שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה.רבה. ועדיין כך. פוגש אותם מידי יום [ליצירה]
- [ליצירה] מאסו עלי מיסי שפתיים! כעת אדום- עד סוף החשיכה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם ציידת. [ליצירה]
- [ליצירה] (שילוב האלוקים. מוצלח גם הוא). [ליצירה]
- [ליצירה] גורררר תגובה [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. עניין השדים, אה? [ליצירה]
תגובות