אני. רוצה להתאבד על מידותיי
חסר/ הסבלנות שבי/ מתעורר
לקול חריקה. צעקה מצמררת/
דמעה
נושרת
אני. הולך ומאבד
אותך.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עצוב ונוגע... [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי משמיטה שורה ראשונה למען הכתיבה אם כי מבינה נדמה לי למה נכתבה. רגיש ואנושי כל-כך [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד מאד מאד. חששתי פן זה עוד איזה שיר מלנכולי בנאלי, אך הפתעת אותי במבנה ייחודי ובמלים חזקות. מה שהלהיב אותי, זה שהשיר יכל להיות צעקני- כוחני ודווקא לא- ה"התאבדות" מעודנת, לוחשת, מתפשטת לאט לאט ובגלל זה היא כה "מצמררת"... [ליצירה]
- [ליצירה] מלודי, קיבלתי את עצתך ומחקתי את השורה הראשונה ("על אף שאיני בעל הנטיות") שנ"ט [ליצירה]
- [ליצירה] מעריך:) שבש [ליצירה]
- [ליצירה] כן. כך מרגיש [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן לך צחיתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] והיא כתבה זאת על עצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. זה בדיוק העניין [ליצירה]
- [ליצירה] אח! [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. צירוף התיאורים לכוונה. מושלם. אולם, יש ההרגשה שהשורה הראשונה עומדת מאליה, כאילו נכתבה כהתחלה ומשם השאר נוצר. האם יכול לוותר על שורה זו לטובת שיר אחר? כדאי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים! תמי, עצוב? לא ברוח השיר מצד הדובר. יש מקום להרגיש בשבילה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה בא בא [ליצירה]
תגובות