"הייתי מנכס אותו לעצמי,
את זה הדיוק בו מתאר
המשורר את אגל הטל.
...
כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה."
ואם דיוק, אולי כך?
"הייתי מנכס אותו לעצמי,
את הדיוק בו מתאר
המשורר את אגל הטל.
...
כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה."
ארספואטי
יפה מאוד:)
[ליצירה]
"הייתי מנכס אותו לעצמי,
את זה הדיוק בו מתאר
המשורר את אגל הטל.
...
כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה."
ואם דיוק, אולי כך?
"הייתי מנכס אותו לעצמי,
את הדיוק בו מתאר
המשורר את אגל הטל.
...
כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה."
ארספואטי
יפה מאוד:)
[ליצירה]
הסבר או כיוון חשיבה? זה די ברור לא?
אנחנו וכל הישויות שלנו. כל כך שונים אך מחוברים.
4 בגוף אחד, אחד שמתפצל לשלושה, זה אני זה הוא זו היא זו אני. מה יכול להיות יותר ברור מזה?
[ליצירה]
נפלא. צירוף התיאורים לכוונה. מושלם. אולם, יש ההרגשה שהשורה הראשונה עומדת מאליה, כאילו נכתבה כהתחלה ומשם השאר נוצר. האם יכול לוותר על שורה זו לטובת שיר אחר? כדאי.
תגובות