היום, כשהייתי בפארק, ישבו מולי על הדשא זוג. חברים.
אני, עם חברה, פיקנקתי להנאתי, והם באו לחוות את האיחוד של גופיהם.
לרגע הסתכלנו עליהם, ומיד השפלנו מבט. זה לא צנוע, לא יפה, ובכלל, אין
זה ראוי להסתכל בעניינים אישיים כל כך, אישיים ולא שלך.
כשהם קמו ללכת, הרמנו מבטינו בשנית.
קנאה.
מסתבר, שעל הדשא לידינו, גילו את האיחוד של גופיהם, זוג קשישים.
זקנים ממש, פניהם מקומטות, גופיהם רפויים, אך אוהבים. כל כך אוהבים.
התרגשתי. באמת.
תגובות