[ליצירה]
איתך. בכל מילה.
כל הזמן שואלים אותי איך אנו יכולים לומר "לא נשכח לא נסלח"? הרי אנו צריכים להידבק במידותיו של הקב"ה שהוא סלחן וכו'. ואני עונה שבמישור הפרטי - אם נפגעתי - אסלח. אבל איני יכולה למחול על כבודה הרמוס של התורה. של האדמה. של הארץ. איני יכולה.
תודה על הכתיבה הנפלאה. עודדתני.
[ליצירה]
אביב וסתיו, אהבתי מאוד.
מתלבטת אם לומר.. אבל הפריע לי קצת שהחרוז בבית האחרון צולע.. זית - זית... זה לא מספיק מעולה..
לעומת כל השיר שהחריזה נשמרת בו מאוד מאוד יפה.
[ליצירה]
אני בדרך כלל לא מגיבה, אבל כשקראתי את השיר ממש נהנתי. באמת, מהפשטות, מהעדינות.
יופי מרגש.
לדעתי לא צריכות להיות מחוייבויות לשום משקל וחרוזים.
בבקשה ממך, אל תתיחסי לתגובות!!!!
זה באמת לא מגיע לך.
את נהדרת.
[ליצירה]
אוסף. השיר יפה, אבל (וחייב לבוא אבל..) מצד אחד אתה מתאר את הציפייה שלך לדבר קדוש "במלוא הדרך ועוזך", ואח"כ אתה מעט מזלזל "מדעו אחרו פעמי מרכבותיך מדוע בוששת לבוא".
אולי זה לא אמור להישמע מזלזל אבל למי שיש קשר עם התנ"ך זה אמור להדליק נורה אדומה...
הרי דבורה צוחקת על אם סיסרא כך.
כדאי לשנות.
תגובות