הקרקע
נשמטת תחת רגלי
נ - ש - מ - ט - ת.
(בום - נחיתה)
הגעתי לתהום.
חשוך פה.
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יש לך מילה אגרסיבית מתאימה יותר? תמליצי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. אין ספק שאי אפשר להפסיק בקריאה והעיניים פשוט מתרוצצות על פני הכתוב. אבל--- חוששתני שבאיזה שהוא שלב הפסקתי לקלוט על מה הרעיון או שפשוט איבדתי את הפואנטה או שלא ממש הבנתי מה קרה... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. זה ממש כתוב בטעם. (טעם טוב, זתומרת..) "ופה אני יושב, בין קפה לקפה עם דף ועט ולב מתרפה נפל בי הכח להרים את ראשי עייף אנוכי מדברים שביני לביני." כל הקטע הוא בצורה פאסיבית - "דברים נכתבים", ואילו כשזה מגיע אליך אתה כאילו אקטיבי, אתה הפועל, אך למען האמת פעילותך נובעת מתשות הרוח, מעייפות ודלות החומר. נהדר! אבל - "מהלך חיי נמצא בין התלמים"- סופו של דבר לא נמצא בידך. בצורה פאסיבית הוא פשוט שוכן בין התלמים. עד שיבוא בעל הנפשות ויטלטלנה. נהדר. אהבתי עד מאוד!! [ליצירה]
- [ליצירה] חייבים להתגבר ולמנוע השתלתות הדיכאון. טוב מאוד. הבית האחרון אכן חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. השורות הקצרות הופכות את השיר לעדין. [ליצירה]
- [ליצירה] אני ממש מבינה את ההרגשה. לפעמים אנחנו בטוחים שיש מסביבנו חברים טובים, שנישאר בקשר לנצח, ואחרי רגע, נדמה כאילו ה"מצח" חלף... ופתאום נראה כאילו כלל לא היינו מעורים בחברה הזו, שחלפה. היטבת לתאר את התחושה. יהיה טוב! :) [ליצירה]
- [ליצירה] ממש לא כך היה... האמת, הראתי את השיר לחברה והיא שאלה אותי אם זה אמור להיות בסגנון שיר השירים... אז זהו, שממש לא. בדיוני לחלוטין ולא מבוסס לא על עצמי ולא על שלמה המלך... [ליצירה]
- [ליצירה] מה אתה לא שולל? שזה דורסנית או שאני אדיוטית? מעליבן. די. זה לא קשור לשיר של אורי. נעזוב אותו. אני מזכירה שהשיר מוצלח. [ליצירה]
- [ליצירה] *דווקה* = *דווקא* [ליצירה]
- [ליצירה] *זעקות. סליחה... [ליצירה]
תגובות