"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
לא גרשון. באמת מוזר שאין תגובות, רק עכשיו קראתי וחשבתי שיהיו תגובות.
אין ספק שזה עצוב. כתוב ממש טוב. נהנתי לקרוא. אמנם בסוף קצת הלכתי לאיבוד בין האני המספר שמתחלף כל רגע, אבל פשוט נהדר.
יש לך את זה.
[ליצירה]
קצת, הרעיון יפה, אבל יש בעיה קטנה לדעתי.
השם שנתת לצילום הוא חי צומח דומם.
חי - היונים
צומח - העץ
דומם - המכונית
הבעיה לדעתי היא שהמכונית לא ממש דומם בתמונה, היא מטושטשת כי היא מן הסתם באמצע נסיעה, וזה די שובר את הרעיון.
[ליצירה]
נראה לי שכדאי להוריד את ו' החיבור בתחילת כל שורה.
בפזמון גם הייתי משנה.. הייתי כותבת אותו כך:
ונראה שהכאב הוא גדול
גדול כמו החול.
אני לא יכול.
בבית האחרון לא נראה שיש צורך להוריד את ו' החיבור.
זאת המלצתי, כי הבנתי שאתה מעוניין בכך. בכל מקרה בשביל יצירה ראשונה זה באמת אחלה. (ואתה לא חייב לקבל את מה שאני חושבת.. )
בהצלחה.
תגובות