"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
אני לא כ"כ מסכימה עם ערוגה.
לדעתי זה יוצא מן הכלל.
מה שכן - (ערוגה - עם זה אני מסכימה..) - טיפטיפה להגדיל את המיקוד על הפרח. שיבלוט מעט יותר.
הכותרת מצויינת!
[ליצירה]
יעלי, אני מצטרפת לא ב ג הלוי.
אני שונאת אנשים באתר שמרשים לעצמם לרמוש כתיבתם של אחרים.
צופיה - אז מה אם את עורכת???
אני דוקא רואה בעין יפה את פתיחת השיר בו' החיבור. זה מראה שיש משהו לפני.. שהשיר לא מנותק מהמקרה עצמו.
חוצמזה, אם לא ידוע לך, יוצרת מוכשרת שכמותך, לפעמים דוקא השימוש בפסיקים אינו אלא קוטע את השורה.
מה גם שהשימוש בסערה כדבר טוב - שובר את הרעיון המוכר, והוא זה המוסיף נופך לשיר.
וצופיה, על הערתך האחרונה רק הוסיף, שמה לעשות שהסוף נדוש?? לכולם אהבות ולב שבור..
תגובות