בנעלי הבית
גוררת רגלי.
משמיעה קולות,
נאנחת.
בצעד אחרון של יאוש
זורקת עצמי
למיטה.
בוכה.
...ונזכרת שפעם,
פעם
אהבתי
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הדפסתי לי אותו ונכנסתי למיטה. התרכזתי והתחלתי לקרוא. הסגנון עצמו הוא טוב. הכתיבה מעניינת ומושכת להמשיך ולקרוא, אבל יש כמה פאשלות של הגהה שיכולות להפוך את הסיפור ליותר טוב. יש גם כמה קטעים כאילו קטועים, לא ברורים, שהפריעו לי. הסוף חסר. לא ברור מה הקטע של אשתו של נוני. דווקא רציתי שיוסבר מדוע דני וייסברג קם אם הוא לא ביצע את התעלול. זה חסר לי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייבת לדעת מי אתה. כשרון גדול. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ממש. השפה מצויינת, עזרה לי לאהוב. בהחלט כתוב טוב. (האם זה טוב להקיא שירה?) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הכי טוב שנכתב בצורה. עלי! [ליצירה]
- [ליצירה] אלדר, זה מעולה. זו טעות בספר או שאתה עשית זאת??? [ליצירה]
- [ליצירה] *זעקות. סליחה... [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה: קודם כל ממש שיר נחמד. הנושא אמנם קצת נדוש, אבל זה בהחלט כתוב יפה. הסוף ממש מרגיז, למה הפסקת לשמור על חריזה? זה צורם. עוד משהו שקצת הציק זה המרווח הגדול מדי (לטעמי) בין השורות. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת. התרגשתי מאוד. התמונה היפהפייה הזאת נתנה לי אמנם תחושה של גוש, במיוחד תחת הסיווג "הספד", אבל אין ספק שזה מרגש לראות את החממות עומדות מחדש על תילן. אתמול הייתי בסיטואציה ההפוכה, והכאב - בל יתואר. לעקור חממות ממקומן, ולראות בכאבו של בעל החממות, זה על הפנים.. [ליצירה]
- [ליצירה] אין ספק שמי שמקבלת כזה 'קויטל' צריכה להיות מהמאושרות. זה נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. קראתי. ושוב קראתי. ועצמתי עיניים. וחשבתי. התחברתי. רציתי לפרוץ בבכי. אך נחסמתי. תודה!!! [ליצירה]
תגובות