בנעלי הבית
גוררת רגלי.
משמיעה קולות,
נאנחת.
בצעד אחרון של יאוש
זורקת עצמי
למיטה.
בוכה.
...ונזכרת שפעם,
פעם
אהבתי
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כשיצאתי מהבית כנסת הבטחתי לחיילים שנחזור יחד איתם. חייבים להאמין. [ליצירה]
- [ליצירה] הדפסתי לי אותו ונכנסתי למיטה. התרכזתי והתחלתי לקרוא. הסגנון עצמו הוא טוב. הכתיבה מעניינת ומושכת להמשיך ולקרוא, אבל יש כמה פאשלות של הגהה שיכולות להפוך את הסיפור ליותר טוב. יש גם כמה קטעים כאילו קטועים, לא ברורים, שהפריעו לי. הסוף חסר. לא ברור מה הקטע של אשתו של נוני. דווקא רציתי שיוסבר מדוע דני וייסברג קם אם הוא לא ביצע את התעלול. זה חסר לי. [ליצירה]
- [ליצירה] צילום מצויין. אהבתי את המבט (הכאוב?) של הילדה. [ליצירה]
- [ליצירה] שני צדדים השיר יפה וחזק. אבל חייבים לדאוג ולהדגיש שהיהודים הם בריאת ה', יוצר הטוב! חסרה לי הדגשה של הטוב... אולי בשיר אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יצאת בזול. הרכב שלנו נלקח השבוע למוסך אחרי תאונה קלילה, והתשלום היה רק 11,200 [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל מגיעה לך כוכבית, אז הנה: * דבר שני. קצת צרם לי הסיום. הוא רע מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי מי הולכים, זו שאלה??? הולכים אחרי מחבלים מתאבדים, כמעט באותה הדרך, מבלי משים. כדי שנתעורר ונשנה גישה, אחרת... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. אין ספק שאי אפשר להפסיק בקריאה והעיניים פשוט מתרוצצות על פני הכתוב. אבל--- חוששתני שבאיזה שהוא שלב הפסקתי לקלוט על מה הרעיון או שפשוט איבדתי את הפואנטה או שלא ממש הבנתי מה קרה... [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר מאיר. מה אומר ומה אספר.??? מזל שאתה אוהב דוסים! אהבתי מאוד. עם כל הכבוד לכבוד החכמים, "חכמים - הזהרו בדבריכם, במעשיכם, במשפחתכם!!!" [ליצירה]
- [ליצירה] לפי התגובות אני רואה שצריך הסבר. " יש אמונה, לא אכנע, אשא אל שמיים תפילה.." זה ודאי, הצדק עמכם, אסור לשקוע בייאוש חלילה. ובכן-- כך הרגשתי באותו הרגע. זה הכל. תודה לכם. תהיו חזקים גם בשביל אלה שלא כ"כ מצליחים.. תמי - זה לא ממש שיר. פשוט כתבתי מה שיצא, ולכן גם לא מסווג כשיר.. גם השורות והמילים הן לא ממש שיריות.. [ליצירה]
תגובות