בנעלי הבית
גוררת רגלי.
משמיעה קולות,
נאנחת.
בצעד אחרון של יאוש
זורקת עצמי
למיטה.
בוכה.
...ונזכרת שפעם,
פעם
אהבתי
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "משודכות". ביטוי קצת משעשע... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה שי. [ליצירה]
- [ליצירה] חולקת עליך! יש דברים שקשה להשתחרר מהם. הכאב הוא בלתי נשלט. לא קל להתנתק ממקרים כואבים, ואני בטוחה שהאדמה רוצה שנרבה בדיבורים אודותיה, פן תדעך וחלילה תשכח. ופיות הצעירות - מדוע שנסתום? הן עבר עליהן הקשה שבמשברים, ולקרוא לארץ אהובה, מרפא השברים. אז די לך, חבר יקר, ותן לנו לכאוב - עד מחר. (ואולי גם הרבה אחרי). [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. קצת בוטה, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] בשביל להסתנן לתל אביב צריך יופי וקשרים. לא תעודת זהות, ובטח שלא לב. אבל - - - עוד מעט הקערה תתהפך על פיה. הם יבכו למעט לב. יבכו. הם יבקשו חיבוק ויצטרכוהו כאויר לנשימה, ואז, אז תתנפץ האדישות מעליה. ומה בינתיים? אהבה ותפילה. הרבה תפילה. שיר מקסים! כתוב מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] לפי התגובות אני רואה שצריך הסבר. " יש אמונה, לא אכנע, אשא אל שמיים תפילה.." זה ודאי, הצדק עמכם, אסור לשקוע בייאוש חלילה. ובכן-- כך הרגשתי באותו הרגע. זה הכל. תודה לכם. תהיו חזקים גם בשביל אלה שלא כ"כ מצליחים.. תמי - זה לא ממש שיר. פשוט כתבתי מה שיצא, ולכן גם לא מסווג כשיר.. גם השורות והמילים הן לא ממש שיריות.. [ליצירה]
- [ליצירה] גרשון. נמאס לי לחזור כל פעם על אותן התגובות, אבל פשוט יש לך את זה. ממש כיף לקרוא. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב בעדינות ובטעם. ממש יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה, מאיר , אני מגיבה. אז לדעתי זאת בהחלט יצירה טובה. אלוהים, כמה סבל!!! תכתוב גם על טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] שי, את המנותק אני שומרת על לוח ליבי ולא אשכח לעולם. כשאצטרך עידוד אסתכל בו, ואדע שהיה מיוחד. תודה! [ליצירה]
תגובות