בנעלי הבית
גוררת רגלי.
משמיעה קולות,
נאנחת.
בצעד אחרון של יאוש
זורקת עצמי
למיטה.
בוכה.
...ונזכרת שפעם,
פעם
אהבתי
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו. זה באמת שיר מיוחד, ואני מסכימה עם הדס שצריך לקרוא שוב. מזל שנקדת. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן, רחם??? כך לדעתך נראה עובר? משהו פה לא הגיוני. לדעתי זה לא באמת רחם, זו רק אסוציאציה... [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לטל. כאב לי לקרוא בשירך את הכאב שלך והרחמים שלך למרצחים שלי. אתה מרחם על זה שרצח ארבעה מבני משפחתי? מרחם שלא תכאב הרגל???? אם כבר מישהו כותב שיר על הכתבה בעיתון, הייתי מצפה שלשיר יהיה מסר הפוך!!! כבר אמרו גדולים וחכמים ממני מה סופו של זה המרחם על אכזרים... במקום להרוג אותם נושכים אותם כלבים, זה רק תירוץ שנוכל לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה"... כי אנחנו פחדנים!!!!! פחדנים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] פרוזאי - למרות ההקנטות, המחמאות שלי על שיריך בעינן עומדות. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב בטוב טעם! יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תמי, אין ספק שאת שולחת עידוד לכולנו... נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל אצלי זהו סוף העולם רק אני צריכה סיבה לאושר כי פתאום הואר חדרי ענבל, נראה לי שמשהו פה מוזר... מדוע את צריכה סיבה לאושר עם הואר חדרך?? אולי התכוונת לכתוב "אך פתאום הואר חדרי"? [ליצירה]
- [ליצירה] אויש. עשה לי צמרמורת רצינית. כתוב טוב. הלוואי שהכל יימחל. [ליצירה]
- [ליצירה] אין ספק שמי שמקבלת כזה 'קויטל' צריכה להיות מהמאושרות. זה נהדר. [ליצירה]
תגובות