בנעלי הבית
גוררת רגלי.
משמיעה קולות,
נאנחת.
בצעד אחרון של יאוש
זורקת עצמי
למיטה.
בוכה.
...ונזכרת שפעם,
פעם
אהבתי
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] דבר ראשון אני מבקשת ממאיר ומאיר שיפסיקו לריב כמו תינוקות!!! זה נמאס!!! מאיר פרידמן - כשאני קוראת את השיר הזה אני נזכרת איך אני אוהבת את השירים שלך. הם פשוט נפלאים... כמובן שאין כמו "תמול שלשום"... השירה עדינה, מביעה ויפה... [ליצירה]
- [ליצירה] בכיף. פתאום קראתי - והופתעתי... (בהמשך לקטע שאין לו שם?) [ליצירה]
- [ליצירה] בשביל להסתנן לתל אביב צריך יופי וקשרים. לא תעודת זהות, ובטח שלא לב. אבל - - - עוד מעט הקערה תתהפך על פיה. הם יבכו למעט לב. יבכו. הם יבקשו חיבוק ויצטרכוהו כאויר לנשימה, ואז, אז תתנפץ האדישות מעליה. ומה בינתיים? אהבה ותפילה. הרבה תפילה. שיר מקסים! כתוב מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי זה יפסק כשאתה תתפוס עצמך בידיים ותפסיק להתעסק בהבלים? אולי?... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] שכוייח! אהבתי.. הסגנון טוב! חג שמח. [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה: קודם כל ממש שיר נחמד. הנושא אמנם קצת נדוש, אבל זה בהחלט כתוב יפה. הסוף ממש מרגיז, למה הפסקת לשמור על חריזה? זה צורם. עוד משהו שקצת הציק זה המרווח הגדול מדי (לטעמי) בין השורות. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. לא ממש אוהבת בדיוני, אבל הכתיבה שלך מעניינת, אז היא פשוט מאלצת לקרוא עד הסוף... שווה שקיבלת החזרים.. [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר הציני... שיר טוב מאוד. השורות הקצרות מביעות יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. מרגש עד כדי דמעות. בעצם, במצבי זה לא חכמה. [ליצירה]
תגובות