בנעלי הבית
גוררת רגלי.
משמיעה קולות,
נאנחת.
בצעד אחרון של יאוש
זורקת עצמי
למיטה.
בוכה.
...ונזכרת שפעם,
פעם
אהבתי
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אינני יודעת מי בעלי הדו שיח. אבל הוא מדהים ומיוחד. אהבתי את ההסמקה בסוף. הבנתי מזה שאתה די מבסוט על עצמך, למרות שמדי פעם נחנקת. שיר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. זה נהדר. כתוב טוב, עד שלרגע התחלתי לרחם על מישהו פה.... הציניות חזקה ומצויינת!!! אהבתי את החיבור לאם סיסרא, ואהבתי את התוספת על המכונית תופת בשבי שומרון! [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שכדאי להוריד את ו' החיבור בתחילת כל שורה. בפזמון גם הייתי משנה.. הייתי כותבת אותו כך: ונראה שהכאב הוא גדול גדול כמו החול. אני לא יכול. בבית האחרון לא נראה שיש צורך להוריד את ו' החיבור. זאת המלצתי, כי הבנתי שאתה מעוניין בכך. בכל מקרה בשביל יצירה ראשונה זה באמת אחלה. (ואתה לא חייב לקבל את מה שאני חושבת.. ) בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אם למישהו יש רעיון לשם השיר, אשמח לשמוע. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] שתעלה לבית גנזיו ושם בחיוך תתקבל תספר אודות מעשיו של בן תמותה קומל. טוב, מזכיר לי את סבתא רבה שלי.. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מצויין!!! האמת, זה מזכיר לי יצירה של אתגר קרת "לשבור את החזיר". מומלץ ביותר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] את החול מצאתי, לא את הילדה.. [ליצירה]
- [ליצירה] אביב, זה יפהפה. אהבתי את הכותרת! ובכלל, הרעיון שאנחנו פתאום קולטים שאנחנו כבר שונים ממה שהיינו בילדות - חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ממש. השפה מצויינת, עזרה לי לאהוב. בהחלט כתוב טוב. (האם זה טוב להקיא שירה?) [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש עד דמעות. ממש מעניין לדעת אם זה אמיתי. אבל הדימוי באמת מדהים. אין מילים. [ליצירה]
תגובות