בנעלי הבית
גוררת רגלי.
משמיעה קולות,
נאנחת.
בצעד אחרון של יאוש
זורקת עצמי
למיטה.
בוכה.
...ונזכרת שפעם,
פעם
אהבתי
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוסף. השיר יפה, אבל (וחייב לבוא אבל..) מצד אחד אתה מתאר את הציפייה שלך לדבר קדוש "במלוא הדרך ועוזך", ואח"כ אתה מעט מזלזל "מדעו אחרו פעמי מרכבותיך מדוע בוששת לבוא". אולי זה לא אמור להישמע מזלזל אבל למי שיש קשר עם התנ"ך זה אמור להדליק נורה אדומה... הרי דבורה צוחקת על אם סיסרא כך. כדאי לשנות. [ליצירה]
- [ליצירה] אביב, שתי נקודות. הלוואי ששירתך לא תדעך. תקרא שירתך בקולי קולות! [ליצירה]
- [ליצירה] * מסכימה עם ערוגה בקשר לדמעות. כתוב טוב. מחבר. נוגע. 'מגעגע'. [ליצירה]
- [ליצירה] דבר ראשון אני מבקשת ממאיר ומאיר שיפסיקו לריב כמו תינוקות!!! זה נמאס!!! מאיר פרידמן - כשאני קוראת את השיר הזה אני נזכרת איך אני אוהבת את השירים שלך. הם פשוט נפלאים... כמובן שאין כמו "תמול שלשום"... השירה עדינה, מביעה ויפה... [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן, כשאני מוספיה את המרכאות ברור לכולם מי הוא זה ואיזה הוא. וזאת הכוונה.. תודה בכולופן... רינט - איזה כיף שזה מה שאת חושבת. תודה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, זה פשוט מדהים! גם השיר השני. יש לך את זה... ובקרוב בע"ה יהיה לך עוד משהו... או מישהו, או מישהי.... מתפללת בשבילך! [ליצירה]
- [ליצירה] לאהודות... [ליצירה]
- [ליצירה] חולקת עליך! יש דברים שקשה להשתחרר מהם. הכאב הוא בלתי נשלט. לא קל להתנתק ממקרים כואבים, ואני בטוחה שהאדמה רוצה שנרבה בדיבורים אודותיה, פן תדעך וחלילה תשכח. ופיות הצעירות - מדוע שנסתום? הן עבר עליהן הקשה שבמשברים, ולקרוא לארץ אהובה, מרפא השברים. אז די לך, חבר יקר, ותן לנו לכאוב - עד מחר. (ואולי גם הרבה אחרי). [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר כואב שי. [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים כ"כ קשה לנו לבכות על משהו רחוק. והשנה, דווקא השנה הוא היה קרוב יותר מהכל! [ליצירה]
תגובות