בנעלי הבית
גוררת רגלי.
משמיעה קולות,
נאנחת.
בצעד אחרון של יאוש
זורקת עצמי
למיטה.
בוכה.
...ונזכרת שפעם,
פעם
אהבתי
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אחרי מי הולכים, זו שאלה??? הולכים אחרי מחבלים מתאבדים, כמעט באותה הדרך, מבלי משים. כדי שנתעורר ונשנה גישה, אחרת... [ליצירה]
- [ליצירה] * איתך. כמה שתזדקק לנו. [ליצירה]
- [ליצירה] כואבת יחד את איתך. היטבת לתאר את ההרגשה. כל מילה במקום. (**קבל עידוד**) [ליצירה]
- [ליצירה] תמי - זה מבלבל. לכסות או לא להסתיר ולגלות? או אולי הכיסוי הוא הגילוי בבחינת "מכסה טפח מגלה טפחיים"? הכתיבה- טובה, כרגיל. [ליצירה]
- [ליצירה] ניצ, זה שיר יפהפה. למה את לא בטוחה בעצמך??? אהבתי מאוד. הנושא מיוחד, ובכלל , השפה והשימוש בה - נהדרים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] כבר קראתי בזמנו, כשפורסם. ועכשיו, בזכות ההפניה של אביב וסתיו, אני קוראת שוב, ושוב נהנית, ונדהמת מיכולות הכתיבה שלך. פשוט נפלא. (תודה לאביב וסתיו על התזכורת הברוכה.) [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה. "מצח" = "נצח" [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. מאיר, זה מדהים. אין ספק שאתה עושה לי את זה כל פעם מחדש.. [ליצירה]
- [ליצירה] תמי. בא לי לבכות!!! אהבתי את הרצון להיות בוטה כנגדו.. [ליצירה]
- [ליצירה] דבר ראשון אני מבקשת ממאיר ומאיר שיפסיקו לריב כמו תינוקות!!! זה נמאס!!! מאיר פרידמן - כשאני קוראת את השיר הזה אני נזכרת איך אני אוהבת את השירים שלך. הם פשוט נפלאים... כמובן שאין כמו "תמול שלשום"... השירה עדינה, מביעה ויפה... [ליצירה]
תגובות