בנעלי הבית
גוררת רגלי.
משמיעה קולות,
נאנחת.
בצעד אחרון של יאוש
זורקת עצמי
למיטה.
בוכה.
...ונזכרת שפעם,
פעם
אהבתי
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ניצ, זה שיר יפהפה. למה את לא בטוחה בעצמך??? אהבתי מאוד. הנושא מיוחד, ובכלל , השפה והשימוש בה - נהדרים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת. התרגשתי מאוד. התמונה היפהפייה הזאת נתנה לי אמנם תחושה של גוש, במיוחד תחת הסיווג "הספד", אבל אין ספק שזה מרגש לראות את החממות עומדות מחדש על תילן. אתמול הייתי בסיטואציה ההפוכה, והכאב - בל יתואר. לעקור חממות ממקומן, ולראות בכאבו של בעל החממות, זה על הפנים.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני צריכה לראות בזה בגידה???? [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. ולבסוף, אחרי עשר שעות לערך, עלתה השמש חזרה למרומים, ואיתה, גם סיכוייך? המצאת? [ליצירה]
- [ליצירה] בהברה אחת: וואו. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק וקולע. טוב לדעת שהיא נמצאת איפה שהוא בסוף הדרך. (ביקורת קלה, לא אהבתי שכל כמה שורות היו שלוש נק' ואז: אלייך, בשבילך, וכו'. כדאי לחשוב על דרך שונה להוסיף את זה, כי בצורה הקיימת זה קצת קוטע את המונולוג. זו דעתי האישית ואינך חיב לקבלה!) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד. הכתיבה ברמה סגנונית גבוהה ולכן יש תחושה שהקורא קצת לא מבין.. (או שזו תחושתי בלבד... ניחא...) [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה. "מצח" = "נצח" [ליצירה]
- [ליצירה] תמי, אני לא חושבת שמישהו יכול לקרוא את השיר ולא לכאוב איתך את כאבך. השיר חזק! שתדעי רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] שונה בהמלצת הדס. [ליצירה]
תגובות