בנעלי הבית
גוררת רגלי.
משמיעה קולות,
נאנחת.
בצעד אחרון של יאוש
זורקת עצמי
למיטה.
בוכה.
...ונזכרת שפעם,
פעם
אהבתי
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שתעלה לבית גנזיו ושם בחיוך תתקבל תספר אודות מעשיו של בן תמותה קומל. טוב, מזכיר לי את סבתא רבה שלי.. [ליצירה]
- [ליצירה] הידעת שע"י טבעות העצים מודדים את כמות המים באותן התק' של העץ? זה נקרא "דנדוכרונולוגיה". [ליצירה]
- [ליצירה] אתה מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן, רחם??? כך לדעתך נראה עובר? משהו פה לא הגיוני. לדעתי זה לא באמת רחם, זו רק אסוציאציה... [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, את צודקת. פשוט כאב לי בשביל יעלי שהשיר הראשון שהיא מפרסמת זוכה ישר לתגובה מבהילה שכזאת. ולכן אני גם מתנצלת בפני צופיה אם חלילה פגעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הכי טוב שנכתב בצורה. עלי! [ליצירה]
- [ליצירה] כבר אמרתי לך מה זה עשה לי... מה זה בשבילי לקרוא את התיעוד המדהים שלך. והסוף, הסוף כל כך... כל כך מחזק. תודה לך סופר יקר. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. חזק וקולע. הייתי מפרסמת את זה באיזה עיתון שמאלני אוהב.., אה.. אופס, אויב. [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר, מי יודע?? איפה אתה???.... [ליצירה]
- [ליצירה] בגלל העדינות וההתייפיפות של הציבור שלנו הלך הגוש. אתה טועה, ובגדול. אנחנו יותר מדי אוהבים. נכון שאין כזה דבר יותר מדי, אבל אני מתכוונת שצריך לדעת להיאבק בדיעות שונות, ולא לקבל הכל. נקודה. נכון שצריך לאהוב, אבל אסור לגרום לכך שיאבדו האידיאלים למען האהבה. ואגב, היום, אחרי המאבק עצמו, דע לך שהוא היה מאבק אוהב שבא לי להקיא. יותר מדי קיטשיות וחיבוקים עם חיילים. סוג של צביעות! [ליצירה]
תגובות