ביישור עמוד השדרה
נופלת תובנה
אני. זה. אני זה.אני.
רק כך- מתחיל להבין
מי זו את.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] סליחה. אבל זה היה נדרש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מאחר. אין לי מה לעשות חוץ מלהאיץ ברגליי ולהאשים את הפקק בגהה. [ליצירה]
- [ליצירה] מה? עוז. עוד? [ליצירה]
- [ליצירה] (שילוב האלוקים. מוצלח גם הוא). [ליצירה]
- [ליצירה] אכן שריטה עמוקה, אבל נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר או כיוון חשיבה? זה די ברור לא? אנחנו וכל הישויות שלנו. כל כך שונים אך מחוברים. 4 בגוף אחד, אחד שמתפצל לשלושה, זה אני זה הוא זו היא זו אני. מה יכול להיות יותר ברור מזה? [ליצירה]
- [ליצירה] כולם אוכלים את כולם (אם אפשר להגדיר זאת כך) [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל פעם שהרכבת עוברת פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים. ידיי החלקלקות- אותך מפספסות ושוב בך איני אוחז. ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן. קנאה. [ליצירה]
- [ליצירה] כשתחליטי מה את רוצה להגיד, תגידי. [ליצירה]
- [ליצירה] אחזור מאוחר הערב. שבוע טוב. [ליצירה]
תגובות