מחשבות
מ
ס
ת
ר
ב
ל
ו
ת
בלאגן שלם.
מה נכון?
רוצה להגיע
להחלטות
רוצה לקבוע
עובדות
מה היית עושה
במקומי?
מה היית אומר
אהובי?
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אתה הורג אותי! שזה יהיה על מצפונך. [ליצירה]
- [ליצירה] מוצלח ביותר. מבינה את הרצון להתבטא ע"י הכתיבה. (לעיתים אני מרגישה כ"כ חסומה..!) [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל מגיעה לך כוכבית, אז הנה: * דבר שני. קצת צרם לי הסיום. הוא רע מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פחות ציני ויותר דורסני. זה לא זלזול בדור הבונים, זה פחד מפני העתיד, וזה חיזוק של ההקרבה שלהם מול ההקרבה שלנו. נכון שזה העתק מושלם של שיר אחר, והיצירה לא עומדת בפני עצמה, אל זה חלק ממה שגורם ליצירה אכן להיות חזקה ומשמעותית. אני כן אהבתי. וזה בלי להיות חיילת.. אז אולי אני גם אדיוטית.. [ליצירה]
- [ליצירה] טל, לא התכוונתי לזעזע עד כדי כך.. פשוט ישבתי מול המאוורר ובהיתי בו, והרגשתי שאם אני לא עושה עם עצמי משהו מועיל אני פשוט נכנסת לתוכו בכח... לא שהשיר הזה זה משהו יותר מועיל, אבל לפחות עוד יש אצבעות... [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב. באמת כואב הלב לקרוא את זה. כמה שזה אמיתי. כמה שהוא יותר קיים מאיתנו. לפעמים זה מפחיד לחשוב על זה, אבל זו האמת. הם לנצח, אנחנו כאן עוד זמניים. בשורות טובות. (הכתיבה - מיוחדת. חזקה. עושה את זה.) [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה. "מצח" = "נצח" [ליצירה]
- [ליצירה] יעלי, אני מצטרפת לא ב ג הלוי. אני שונאת אנשים באתר שמרשים לעצמם לרמוש כתיבתם של אחרים. צופיה - אז מה אם את עורכת??? אני דוקא רואה בעין יפה את פתיחת השיר בו' החיבור. זה מראה שיש משהו לפני.. שהשיר לא מנותק מהמקרה עצמו. חוצמזה, אם לא ידוע לך, יוצרת מוכשרת שכמותך, לפעמים דוקא השימוש בפסיקים אינו אלא קוטע את השורה. מה גם שהשימוש בסערה כדבר טוב - שובר את הרעיון המוכר, והוא זה המוסיף נופך לשיר. וצופיה, על הערתך האחרונה רק הוסיף, שמה לעשות שהסוף נדוש?? לכולם אהבות ולב שבור.. [ליצירה]
- [ליצירה] אוסף. השיר יפה, אבל (וחייב לבוא אבל..) מצד אחד אתה מתאר את הציפייה שלך לדבר קדוש "במלוא הדרך ועוזך", ואח"כ אתה מעט מזלזל "מדעו אחרו פעמי מרכבותיך מדוע בוששת לבוא". אולי זה לא אמור להישמע מזלזל אבל למי שיש קשר עם התנ"ך זה אמור להדליק נורה אדומה... הרי דבורה צוחקת על אם סיסרא כך. כדאי לשנות. [ליצירה]
תגובות