ולכל אלה שנמאס להם:

 

המחשבות האלה שרצות בראש כשאני רואה את עץ האלון הזקן

איך ענפיו שמוטים

כשערות זקן, עליו, עלעליו- כבר אינם.

אילו היינו כעץ זקן

וסנאים היו מקננים בנו

עכבישים שטווים את רשתם

היו משריצים עלינו את תינוקיהם.

אח, כמה כבר נכתב עליך עץ חכם.

טבעותיך, כמעגלי חיינו הקצרים

מוכלים בכמה אחדות מהן.

"העצים, שומרי הקרקע, ניזונים מנשמות המתים".

ומכיון שהינני חי

ארשה לי בינתיים לטפס על ענפיך.

משם, אשקיף למרחוק

אראה את שאתה רואה

ואולי אף יותר.