[ליצירה]
בשביל להסתנן לתל אביב צריך יופי וקשרים. לא תעודת זהות, ובטח
שלא לב.
אבל - - -
עוד מעט הקערה תתהפך על פיה. הם יבכו למעט לב. יבכו. הם יבקשו
חיבוק ויצטרכוהו כאויר לנשימה, ואז, אז תתנפץ האדישות מעליה.
ומה בינתיים? אהבה ותפילה. הרבה תפילה.
שיר מקסים! כתוב מצויין.
[ליצירה]
זה פחות ציני ויותר דורסני.
זה לא זלזול בדור הבונים, זה פחד מפני העתיד, וזה חיזוק של ההקרבה שלהם מול ההקרבה שלנו.
נכון שזה העתק מושלם של שיר אחר, והיצירה לא עומדת בפני עצמה, אל זה חלק ממה שגורם ליצירה אכן להיות חזקה ומשמעותית.
אני כן אהבתי. וזה בלי להיות חיילת.. אז אולי אני גם אדיוטית..
[ליצירה]
אני לא יודעת מה אני אמורה להרגיש עכשיו, אחרי שקראתי.
אין ספק שהקטע לא ממש ברור, ולא הבנתי בדיוק איך כל משפט מצטרף לקודמו, ומאוד לא אהבתי "אביו של הנ"ל" - המשפט הזה לא מתאים לשפה של הקטע.
בכל מקרה, הרגשתי משהו מיוחד שקראתי. אהבתי מבלי להבין, והתרגשתי, אז תודה על ההזדמנות.
באופן כללי כתיבתך יפה ונוחה.
תגובות