[ליצירה]
אני ממש מבינה את ההרגשה.
לפעמים אנחנו בטוחים שיש מסביבנו חברים טובים, שנישאר בקשר לנצח, ואחרי רגע, נדמה כאילו ה"מצח" חלף... ופתאום נראה כאילו כלל לא היינו מעורים בחברה הזו, שחלפה.
היטבת לתאר את התחושה.
יהיה טוב! :)
[ליצירה]
בשביל להסתנן לתל אביב צריך יופי וקשרים. לא תעודת זהות, ובטח
שלא לב.
אבל - - -
עוד מעט הקערה תתהפך על פיה. הם יבכו למעט לב. יבכו. הם יבקשו
חיבוק ויצטרכוהו כאויר לנשימה, ואז, אז תתנפץ האדישות מעליה.
ומה בינתיים? אהבה ותפילה. הרבה תפילה.
שיר מקסים! כתוב מצויין.
[ליצירה]
אני מסכימה עם האמירה שבשיר.
א ב ל -
תפסיקו לחשוב שזה נעשה בחריקת שן ובאיפוק, כי זה לא.
הייתי שם עד הרגע האחרון. סבלתי הכל. אל תשתפו לכם את הראש. (בעיקר לתגובתו של אביב וסתיו..)
תגובות