בע"ה.
אדם נכנס לעולם הזה עם בראשו ויוצא ממנו ברגליו.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חבל התחלת אתזה טוב, הפואנטה הובנה, אתה לא אומר דבר רק מסדר את הטקסט באופן כזה שידבר בעד עצמו, אך, נראה לי שהיה עדיף, שתצטמצם לקטע הדרמטי, זה לא שייך לכל הנאום של יוסף האופן הקטוע הזה אני לא מאמין שכאשר ציוה עליהם להביא את אביו (וגם אתה מודה שזה ציווי- עובדה פיסקת את זה בסימן קריאה!), שהוא דיבר מילה מילה , אך הרעיון יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] איילה... את בעיקר, קלעת לתחושות שליוו אותי בעת כתיבת השיר, השורה ההזויה הזאת (אני מודה), נכתבה מהחומרים הנ"ל, קריאת הצאן במרעה, הניגון/יבוב החסידי, ופשוט זעקה מלב שעלתה בי כשכתבתי זאת מזום מה בניסוח הזה, אפשר גם לחשוב אולי זה כינוי חיבה לאותה דמות נאדרת שעליה הדובר מקונן. תודה לכולם על התגובות, אגב, יש לזה גם לחן נוגע ללב, כשאזכה להקליט אותו בע"ה, אכניס אותו גם לקטגוריה-מוסיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] (: סה"כ אהבתי :) קראת את מעט טוב? חבל שאת קוראת לתשובה עצבות- זו לא תשובה, זה עצת היצר, שהרי מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד, אז איך יכולה להיות העצבות תשובה? (אם כבר שברון לב) אך סך הכל אהבתי. במיוחד את "קראתי בשמי- ולשווא" ולא הבנתי את הקשר בין עצלות לגדלות, (אולי כי ככל שגדלים נהיים יותר עצלים וכבדים וחסרי מוטיבציה?!). [ליצירה]
- [ליצירה] יש בזה משהו הרב קוקי כזה, לא? ("וכל הגוף מתמתח אליך בתפילה"). [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה ומבין חבל שלפעמים דוקא בקדושה, הירהור שכזה לא עולה לנו. אבל יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו את לוקחת אותנו הרחק הרחק מההוויה המוקרת כל כך של המושג הזה. אילו ציפורים אשר עפות... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יש לו עיניים טובות, כנראה הוא בן אדם טוב. כיף של ציור. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי [ליצירה]
- [ליצירה] הו בעזרת ה'. איזה איחול את מבקשת, בקרוב? בעיטה? אכישנה? גם לך, יום אחד זה יקרה, ואז כבר לא תזכרי שהיית במצב שונה, אני כל כך מזדהה עם התחושה הזאת שחבר מתחתן ואז זה כבר לא אותו דיבור, ומדברים בעיקר על החיים שלו. (אם בכלל אפשר לתפוס אותו לשיחה). אהבתי את המשחקים עם הסיר, ועם כל הכבוד, את מרגישה נסיכה שמגיע לך צפרדע? [ליצירה]
תגובות