בע"ה.
אדם נכנס לעולם הזה עם בראשו ויוצא ממנו ברגליו.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה לא נראה טוב. מזכיר קרוקטורות אנטישמיות על יהודים בכלל ועל דתיים בפרט בזמן קום המדינה. לתשומת ליבך. תחשוב טוב אם אתה רוצה להשתמש בחומר הזה! [ליצירה]
- [ליצירה] וואי איזו תמונה יפה, יש בה אוירה הנוסכת שלווה וחגיגיות, כמו כלה בערב חופתה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש בזה משהו הרב קוקי כזה, לא? ("וכל הגוף מתמתח אליך בתפילה"). [ליצירה]
- [ליצירה] הו [ליצירה]
- [ליצירה] הו בעזרת ה'. איזה איחול את מבקשת, בקרוב? בעיטה? אכישנה? גם לך, יום אחד זה יקרה, ואז כבר לא תזכרי שהיית במצב שונה, אני כל כך מזדהה עם התחושה הזאת שחבר מתחתן ואז זה כבר לא אותו דיבור, ומדברים בעיקר על החיים שלו. (אם בכלל אפשר לתפוס אותו לשיחה). אהבתי את המשחקים עם הסיר, ועם כל הכבוד, את מרגישה נסיכה שמגיע לך צפרדע? [ליצירה]
- [ליצירה] אני מקווה שאין פה פוטושוט וכאלה שאת מסתירה. אם כן, זו תמונה מדהימה ללא ספק, הכסף הזה של החול, של הים, הכיסופים של רחל. למה קראתם לי חופי הפלא? עדיף לגסוס על חוף כזה מאשר לא לראותו אף פעם. מקסים. לאהודות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] זו תקופה יש זמנים שצריך מעגל של אבנים, עדיף, מעגל של אנשים תומכים ואוהבים, כך שזה רך, ואז כשנגמרת התקופה הזאת, אפשר לצאת מהמעגל ולהיות לבנה רכה בחומה תומכת אנושית של משהו אחר שצריך. זה לא קשה לשבור את חומת האבנים, במיוחד אחרי שאת כבר יודעת שלכולם יש, את יכולה להיות בטוחה, דוקא היציאה מהחומה שלך עצמך, נותנת לך ביטחון, כי את הגאה היחידה שצועדת מחוץ לחומה שלה, ששברה את החומה שלה, שמרגישה בטוחה מספיק להיחשף לאחרים ואפילו לתמוך בהם כשישברו את חומות האבן, בהתחלה לתת להם חומות בשר מחמם, עד שירגישו מספיק בטוחים להלך חופשי, ללא חומות. בהצלחה לכולנו. מחכה להיפגש מחוץ לחומות. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אהבתי :) [ליצירה]
- [ליצירה] רואים רואים את הסדקים, וכן הסדקים רואים את החיים ששחקו אותם וערפם החשוף למול עיננו שרואים רק את הצל השחור שלהם את החלל שנותר ממה שהיו בימי בחוריהם טרם נהיו לחורים אפלים. החיים שוחקים ועושים אותנו לשחורים. "אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש"... וחולות התחככו בי ורוחות זעפו מול פני התמימות, אל תאמרו שאשמתי, פנו לאל הרוחות שישים גבול לחול כפי ששם לימים שימנע מהטבע לפגוע בתמימים. הסדקים בסלעים לא נפצעו בסכין, זו שחיקה איטית של שנים, זו חילול איטי מבפנים והחושך הוא רק הצל של אבני חן צעירים. אהבתי, מדהים! [ליצירה]
תגובות