בע"ה.
אדם נכנס לעולם הזה עם בראשו ויוצא ממנו ברגליו.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אכן! ניגוני מצילת מרכבתך, כבר שבים ממסע נדודים מפרך בו רדפת אחר נסיכה שלקח ממך המלאך הסותר ביום הולדתך, ועתה הנה גאלת אותה מתחת כנפיו והנך מתעתד בע"ה להכניסה תחת כנפיך, בע"ה בקרוב. יאווווו, איך שאני מחכה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה אתה? נראה שאתה מאד עסוק. הים הוא יפה. איבשת הגלים טובה להניח את הלב מרגושיו. אשרי מי שמרבה לשבת ליד הים. [ליצירה]
- [ליצירה] הו מקסים, אתה פשוט נוגע. כמה מלטף, כמה נעים וכמה אמיתי השיר הזה. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה- תודה. דיקלוש- אין מילים, רק הרבה תגובות, בכל תגובה את מוצאת עוד מילה להגיד, תודה על המילים הפשוטות, אפילו מילים מעטות שהם בחינת 'אין', עושות הרבה. אני בעיקר כותב שירים, קטעי ה'פרוזה' האלה נכתבים במהלך סדנאות הכתיבה שאני משתתף בהם, רק באופן הזה אני מצליח לכתוב קולח וגם על זה יש כאן ביקורת שזה לא מצטרף, שזה מקוטע, שאולי יש לזה יותר מדי אופי לירי/שירי?! כנפי שחר- לא פגעת כלל, תודה על התגובה הכנה, סוף סוף יש מי שמגיב עניינית, ביקורתית, שמשתתף בתהליך הכתיבה שאפשר ללמוד ממנו. את צודקת בהחלט בכל מה שכתבת, הקדימה אותך חלמונית שאמרה שחסר לה חוט שידרה, זה לא פעם ראשונה שמגיבים לי כך על קטעים שלי, אני מחפש לעשות עם זה משהו, האמת, כפי שכתבתי לעיל, זה נכתב במהלך סדנת כתיבה והרגשתי שזה לא אחד, אך, לא רציתי לוותר על התובנות האלה וחששתי שאם הם לא היו מדוברים בפי אדם אחד, הם היו נאבדים לי. [ליצירה]
- [ליצירה] אשרי הגפרור! ה' יקום דמו! [ליצירה]
- [ליצירה] דומני שזה דמוני, משהו...?! [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה מאד ואני מסכים לכל קודמי, אך הייתי יותר קורא לזה סרנדה או משהו בסגנון זה לא בדיוק אגדה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודות למגיבים בקשר לישי, הוא על הכיפאק, קצת יקה אבל בסדר. סתם. ישי, אני מסכים איתך, במבט פשוט על הפסיקים בשירי, מבחינה תחבירית, הם אולי לא במקום, אך, לדעתי בשיר, יש לפסיק תפקיד נוסף מלבד התפקיד התחבירי שלו, (שכן, על התפקיד התחבירי אפשר לוותר בזה שפשוט עושים Enter), התפקיד הנוסף הוא לתת רווח, סימן עצירה במרוצת הקריאה, (כמו להבדיל בקודש, טיפחה שהוא טעם מפסיק קטן), כך גם הפסיק תפקידו להפסיק, וכך, כשמצד אחד, המילה עודנה בשורה הזאת, אך, מאידך, בא לפניה הפסיק, היא מתוחמת, עומדת מצד עצמה ויש לה כובד, יש לה משמעות, פתאום אתה יכול לתאום בה משמעויות חדשות כשהיא נפרדת מההקשר המתבקש שלה (או למעלה או למטה, והרי היא עומדת כמצליף). [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו! זה נראה כמו יד א-הים שבאה לקחת משהו מהעולם הזה אל מקום אחר, ללא גבולות ומסגרת (אולי גן עדו). [ליצירה]
- [ליצירה] גמני אוהב. וכואב *_*. [ליצירה]
תגובות