[ליצירה]
היא לא היתה יכולה לשבור כלום אילולא היה ביסוס הלכתי למנייני נשים. ברור כשמש שאילו היה פוסק שהתייחס לשאלה זה היה עדיף עשרת מונים. אבל הואיל ואין, ומובן בהחלט למה אין (כפי שאמרתי, לא היתה דרישה כזו מצד הנשים), והואיל וההלכה בכלל לא שוללת מנייני נשים (כבר בגמרא מובא שאפשר לעשות מניין נשים לקריאת מגילה, למשל), לדעתי לעדות היסטורית שדבר כזה כבר קם והיה יש חשיבות, בביטול הרתיעה (חסרת הטעם, אולי) מהחידוש.
[ליצירה]
זה ממש יפה, ממחיש קצת מה זה 'דומיה תהילה', לדעתי. ומסכים עם אסתר- באמת כיף לה..
רק הערה: לי אישית 'זמר שלש השאלות' עושה צמרמורת, (אני היחיד שקורא לו 'שיר האישה המוכה'?), אז אני לא אוהב את הכותרת.
[ליצירה]
טוב, אתה לא הראשון ששאל, אז אסביר כמיטב הבנתי (אני מכיר את ההוכחה בדיוק כמוך- מהשיר):
מניחים שP קיימת, ואז בונים תכנית שמגיבה הפוך מP ע"י שימוש בP עצמה, שזה צעד לגיטימי מבחינה לוגית, ומגיעים לפרדוקס כשמחילים את התכנית החדשה על עצמה (גם צעד לגיטימי). פרדוקסים לא יתכנו במכונה מתמטית ולכן חייבים להסיק שההנחה שP קיימת אינה נכונה (כי כל שאר הצעדים היו לגיטימיים). זה נכון שהרבה פעמים כללים שמנסים לחול על עצמם מובילים לפרדוקס, ועל זה נאמר- אין הכי נמי, אני לא מבין איפה הבעיה. פה, במקרה, היו צריכים עוד צעד (Q) כדי להגיע לפרדוקס, זה עניין של מה בכך. ובקשר למה שכתבת בסוף- לא הבנתי למה התכוונת..
מקווה שהובנתי.
[ליצירה]
נחמד מאד. מתחיל *מאד* אסומיביאני, ונחמד. רק שמהאמצע ואילך זה תמציתי מדי, היה כדאי להאריך ולפתח את העלילה לטעמי, ולא לגלות את הפואנטה מייד. כמו כן כדאי לחלק את שני חלקי הסיפור באופן בולט (ע"י כוכבית וכדומה) כי אני אישית לא הבנתי לרגע מאיפה צצה פתאם נטשה..
אבל בסה"כ סיפור ממש חביב.
תגובות