ואותם שהיו סופרין
כל אותיות שבתורה
בקשו לעצור ב'וחטאה'.
ואנו, עזי
פנים
כבנים
ולא כעבדים
דחקנו עצמנו אל תוך זעמו
ונקה לא ינקה,
וקטפנו לנו משם
ונקה
החתלתול של שרדינגר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . ... [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי שיר מתוחכם שכזה... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, לראות רק את מה שרוצים לראות...כבנים ולא כעבדים. להתחבר יותר ל"אהבה" מאשר ל"יראה"... [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ונכון אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] הו, יפה... כמה עדין, ונוגע ללב... באמת תמהני מה ההסבר לעניין. :-) ובינתיים, אסתפק במדרש שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] . לא יודע, כנראה שלא בהכרח. מספרים על הרדי, אחד המתמטיקאים הגדולים של המאה ה20, שהיה לו סטודנט שבשלב מסוים נשבר, עזב את הלימודים והלך להיות משורר. כששמע על כך הרדי, הוא אמר: 'נו, לא נורא. ממילא לא היה לו מספיק דמיון כדי להיות מתמטיקאי...' רציתי רק להגיד שהמתמטיקה היא לא בהכרח מגבילה, שנואה ומכניעת חופש, כפי שהתבטא ידידנו אביב וסתיו(מעל דפי המחשב, שנוצר, למרבה הפלא, ע"י המתמטיקה המגבילה והשנואה). די שאזכיר את לואיס קרול, מחבר 'אליס בארץ הפלאות', שהיה פרופסור למתמטיקה, אבל לא רק הוא. גם הדף והעט מגבילים בדרכם שלהם, והמילים, ואנחנו. אני לא חולק לחלוטין: אני מסוגל להבין למה אנשים שונאים מתמטיקה. בדרך כלל אותם אנשים פשוט מכירים רק את הצד הטכני, כל החשבונות הקטנים וחסרי המשמעות, אבל גם אם לא- אפשר להבין אותם. אבל רציתי להגיד שזה לא הכרחי. יש בזה הרבה יופי, המון, צריך לדעת איפה לחפש. ושיש גם מתמטיקאים הומניסטים ובעלי חלומות... [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי.. את הסוף, עם האבוריג'ינים, לא הבנתי. את השאר אני חושב שכן..ומצא חן בעיני עד מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה מופלא. ממש ממש. אחד הדברים הכי יפים שקראתי כאן באתר. נהדר איך שאתה משלב כלאחר יד ביטויים כמו 'מדקיר נשכחות'. לא יודע- הקטע הזה הוא פשוט תמצות של געגוע. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. קודם כל הכתיבה פשוט פשוט מדהימה. זה ממש מהמם, אני לא יודע איך אתה עושה את זה. אבל לעניין הסיפור: קשה לי עם זה. אני לא מאמין שאהבה גדולה באמת תצטרך כבלים מלאכותיים כל כך גדולים כדי שהמתח הפנימי ישמר את עוצמתה, כפרוטונים בגרעין. (אני כבר מרגיש כמה מבטים ציניים ננעצים בי דרך כמה מסכי מחשב ומתנחם בכמה הנהוני הסכמה..) לדעתי האהבה שמתוארת בסיפור היא אגואיסטית ונוראה, מין הנאה מזוכיסטית מתחושת הכמיהה ולא השמחה הפשוטה שבנוכחות האחר, האהוב. אין שום דבר רומנטי באהבה שפועלת כמסע ציד, שמתפרנסת מהאדרנלין הזורם בשעת המרדף ונגמרת כשנבלת שועל אומללה משתלשלת מהאוכף. ולהנציח חיי אומללות כדי לשמר אהבה כזו זה חסר טעם, ולא מעורר בי, לפחות, שום תחושת הזדהות. אני מסכים, כמובן, שאהבה שמתממשת בלי הפסקה הופכת לשגרה והרגל ומתמוססת. אבל היא הצד השני של אותו המטבע, של אהבה ששואבת את האחר ולא חיה לצידו. יתכן והסיפור נכתב בדיוק כביקורת על העניין הזה: אם כך הוא אז הביקורת לא מודגשת דיה, לדעתי. אבל זה כבר עניין אינדיבידואלי. בכל מקרה אני חייב להגיד שוב שהסיפור ממש נפלא, אי אפשר להפסיק לקרוא. כשרון קסום ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל הסגנון שלך נהדר, כמו תמיד. והעירוב של משלבי השפה ממש יפה. לגבי התוכן- אני לא בטוח שהבנתי עד הסוף, אבל מה שהבנתי- מפעים ומעורר מחשבה. אולי מחר כך אבין יותר למה התכוונת.. [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב, אבל נדמה לי שהמשפט האחרון, בסוגריים, קצת מסרבל. זה כמו 'מה למדנו היום' כזה, לא ממש משתלב בקטע.. [ליצירה]
- [ליצירה] זה כתוב ממש יפה, אבל לא לגמרי הבנתי את הסוף... [ליצירה]
- [ליצירה] ואו! נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] יש יצירות שאתה מזדהה איתן מבחינת התוכן, ויש יצירות שהיכולת להלביש תוכן מוכר בדימויים קסומים פשוט שובה את הלב ואת הדמיון. ביצירות שלך אני תמיד מוצא את שניהם. [ליצירה]
- [ליצירה] אופפ..התכוונתי *לא* מובן, כמובן. [ליצירה]
תגובות