[ליצירה]
אסופית!
סופסוף את כותבת עוד משו! איזה כיף..
ולענין השיר: ממש אהבתי. כבר מהרגע שקטעת את הפסוק בהתחלה זה מצא חן בעיני. ותיארת ממש יפה את הפחד וחוסר האונים..
[ליצירה]
לא הבנתי למה התכוונת בנקודה של 'חברים ותיקים'..זה מופיע בשיר?
ואני חולק עליך: באמנות, אולי, אין כללים. הכללים מגבילים את הביטוי, ואעפ"כ יש אמנות איכותית ואמנות שאינה כזו, רק שקשה (או בלתי אפשרי) להגדיר קריטריונים ליופי. בתרגום העניין שונה: כשאדם עומד לתרגם יצירה יש כלל אחד עיקרי: להיות כמה שיותר צמוד למקור. אם הוא לא מצליח להצמד בכל פרט- אז הוא מפעיל שיקול דעת בשאלה על מה לוותר ועל מה לא- יתכן שיוותר על מבנה טכני מסוים לטובת תוכן, או להפך, לדוגמה. בכל מקרה- אם הוא נאלץ לוותר אז התרגום פחות נאמן ולכן ממילא פחות טוב. מצד שני, באופן פרדוקסלי מעט, תרגום טוב צריך להיות מושרש בשפה החדשה- למשל, אני לא אתרגם משפט באנגלית ואשאיר את המבנה התחבירי המקורי, כאשר הוא לא מקובל בעברית. אני מניח שיש עוד כללים, אבל הבאתי דוגמאות.
החופש של המתרגם נמדד בהכרעות שלו על מה לוותר כשמוכרחים, ומה לשנות, כשמוכרחים, ואת זה חייבים לעשות כמה שיותר ברוח היצירה המקורית. זה מסובך, ונדמה לי ששלונסקי היה זה שאמר ש'תרגום הוא כמו אישה: או שהיא יפה או שהיא נאמנה' (סליחה על ההשוואה: לא אני עשיתי אותה!!) אבל צריך לשאוף כמהשיותר לשתי התכונות..
[ליצירה]
מאיר, מה רצית בדיוק להגיד? שיצירה על ציפורים היא רדודה אוטומטית? (כמו 'ציפורים' של היצ'קוק, 'העורב' של פו, לדוגמה)? שיצירה בדיונית היא פסולה בלי לקרוא בכלל? (כמו, למשל, 'עולם חדש מופלא' של אולדיס, 1984 של אורוול, אם תרצה דוגמאות) או שיש בעיה כללית ביצירות דמיוניות שכוללות ציפורים? (כמו 'עליסה' לקרול, או למשל המיתוס של איקרוס, יצירות רדודות ידועות)?
אני מכיר את הדס, ונדמה לי שזה הרבה יותר משאתה יכול לטעון לו, ואני יודע שהיא שמחה לקבל ביקורת בונה. אבל מה שכתבת כאן היתה קטילה ילדותית, ריקנית, שאפילו לא מצליחה להשמע פסאודו-אינטלקטואלית כמו שאתה אוהב. מצטער על התוקפנות שלי, אבל זה מתחיל להמאס.
[ליצירה]
לדנדוש ואיילת: אני מסיר את הכובע- במבצע לוגי מדהים הצלחתן להוכיח את טענתה של יהיה טוב ע"י הפרכתה. לא נעשה דבר כזה בתולדות הלוגיקה המודרנית, ככל הידוע לי.
אני מתכוון להגיד שבדיוק כמו שאתן מתייחסות לצד השני כמפלצות וחיות לא אנושיות, צמאות דם, חסרות כל זיק אנושי (ואני מודה, אמנם יש כאלה) כך בדיוק הם מסתכלים עליכן. מחנכים אותם שכל היהודים הם שטנים, מפלצות וצמאי דם, והאמת- בתור נער תמים ולא חכם במיוחד שגדל בצל טנקים ישראלים ברחוב שלו ומחסומים ורעב וסגרים- לא קשה להאמין בזה, אע"פ שבתמונה הכללית לא היתה לנו הרבה ברירה. אז נכון שהסיפור קצת קיצוני בתמימותו, אבל לדעתי אילו שני הצדדים (ואני בד"כ לא אוהב את הביטוי הזה, כי עדיין אני חושב שהצדק בצד 'שלי') היו מנסים להבין שבצד השני גם עומדים בני אדם- המצב שלנו היה יותר טוב. ואני מסיר את הכובע בפני 'יהיה טוב' שהשכילה לנסות ולראות את זה.
המלחמה בנאצים היתה מאד 'נוחה' מבחינה אידיאולוגית- היה ברור שהם הרעים המוחלטים ואנחנו הטובים. לדעתי להשוות את המצב אז למצב היום זה פופוליסטי במקרה הטוב ומסכל נסיונות לפתרון במקרה הרע.
[ליצירה]
אה, לא התכוונתי לספר את הכל מההתחלה, רק את הפסקה הראשונה. (שתהיה, כמובן, אחרת ממה שיש עכשיו)ובכל מקרה האפשרות השניה שהעליתי יותר מוצאת חן בעיני, וטובי, אתה סולח לנו שאנחנו שוחטים לך את הסיפור?:-)
תגובות