ואותם שהיו סופרין
כל אותיות שבתורה
בקשו לעצור ב'וחטאה'.
ואנו, עזי
פנים
כבנים
ולא כעבדים
דחקנו עצמנו אל תוך זעמו
ונקה לא ינקה,
וקטפנו לנו משם
ונקה
החתלתול של שרדינגר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . ... [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי שיר מתוחכם שכזה... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, לראות רק את מה שרוצים לראות...כבנים ולא כעבדים. להתחבר יותר ל"אהבה" מאשר ל"יראה"... [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ונכון אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] הו, יפה... כמה עדין, ונוגע ללב... באמת תמהני מה ההסבר לעניין. :-) ובינתיים, אסתפק במדרש שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה מקסים. האריגה הזו, של זיכרון ושל אהבה בתוך שיגרה, כמו נשימות בין מילים שהופכות משפט צנום לשירה. [ליצירה]
- [ליצירה] הציור כציור נחמד, אבל ממש לא נראה כמו לגולס. לפחות לא כמו שאני דמיינתי אותו ונדמה לי שגם לא כמו שטולקין דמיין..הוא נראה קצת אפריקני (בגלל השפתיים, והוא נראה גם כהה, והשיער שלו שחור) בקיצור, לא ממש אלפי.. [ליצירה]
- [ליצירה] . לא יודע, כנראה שלא בהכרח. מספרים על הרדי, אחד המתמטיקאים הגדולים של המאה ה20, שהיה לו סטודנט שבשלב מסוים נשבר, עזב את הלימודים והלך להיות משורר. כששמע על כך הרדי, הוא אמר: 'נו, לא נורא. ממילא לא היה לו מספיק דמיון כדי להיות מתמטיקאי...' רציתי רק להגיד שהמתמטיקה היא לא בהכרח מגבילה, שנואה ומכניעת חופש, כפי שהתבטא ידידנו אביב וסתיו(מעל דפי המחשב, שנוצר, למרבה הפלא, ע"י המתמטיקה המגבילה והשנואה). די שאזכיר את לואיס קרול, מחבר 'אליס בארץ הפלאות', שהיה פרופסור למתמטיקה, אבל לא רק הוא. גם הדף והעט מגבילים בדרכם שלהם, והמילים, ואנחנו. אני לא חולק לחלוטין: אני מסוגל להבין למה אנשים שונאים מתמטיקה. בדרך כלל אותם אנשים פשוט מכירים רק את הצד הטכני, כל החשבונות הקטנים וחסרי המשמעות, אבל גם אם לא- אפשר להבין אותם. אבל רציתי להגיד שזה לא הכרחי. יש בזה הרבה יופי, המון, צריך לדעת איפה לחפש. ושיש גם מתמטיקאים הומניסטים ובעלי חלומות... [ליצירה]
- [ליצירה] זה נשמע יפה, אם כי אני לא בטוח שהבנתי עד הסוף. מכל מקום, הצורה המיוחדת שבה השיר כתוב, צמוד לצד שמאל, זה בכוונה? [ליצירה]
- [ליצירה] למתקרבת: לאתיופים אין אף רחב. (אמנם לשחורים בד"כ יש- אבל לאתיופים אין. פוק חזי) לטל: ציור יפהפה.. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. קודם כל הכתיבה פשוט פשוט מדהימה. זה ממש מהמם, אני לא יודע איך אתה עושה את זה. אבל לעניין הסיפור: קשה לי עם זה. אני לא מאמין שאהבה גדולה באמת תצטרך כבלים מלאכותיים כל כך גדולים כדי שהמתח הפנימי ישמר את עוצמתה, כפרוטונים בגרעין. (אני כבר מרגיש כמה מבטים ציניים ננעצים בי דרך כמה מסכי מחשב ומתנחם בכמה הנהוני הסכמה..) לדעתי האהבה שמתוארת בסיפור היא אגואיסטית ונוראה, מין הנאה מזוכיסטית מתחושת הכמיהה ולא השמחה הפשוטה שבנוכחות האחר, האהוב. אין שום דבר רומנטי באהבה שפועלת כמסע ציד, שמתפרנסת מהאדרנלין הזורם בשעת המרדף ונגמרת כשנבלת שועל אומללה משתלשלת מהאוכף. ולהנציח חיי אומללות כדי לשמר אהבה כזו זה חסר טעם, ולא מעורר בי, לפחות, שום תחושת הזדהות. אני מסכים, כמובן, שאהבה שמתממשת בלי הפסקה הופכת לשגרה והרגל ומתמוססת. אבל היא הצד השני של אותו המטבע, של אהבה ששואבת את האחר ולא חיה לצידו. יתכן והסיפור נכתב בדיוק כביקורת על העניין הזה: אם כך הוא אז הביקורת לא מודגשת דיה, לדעתי. אבל זה כבר עניין אינדיבידואלי. בכל מקרה אני חייב להגיד שוב שהסיפור ממש נפלא, אי אפשר להפסיק לקרוא. כשרון קסום ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה כל כך מקסים. כמה שאני *אוהב* דברים כאלה, של ערבוב שווה נפש של מציאות ודמיון, איזה תענוג. [ליצירה]
- [ליצירה] . באמת חמוד מאד..אבל האמת היא שקשה לקרוא לזה 'שיר'. אולי קטע היה מתאים יותר, לדעתי . אבל תעשי מה בראש שלך:-) [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאד. מתחיל *מאד* אסומיביאני, ונחמד. רק שמהאמצע ואילך זה תמציתי מדי, היה כדאי להאריך ולפתח את העלילה לטעמי, ולא לגלות את הפואנטה מייד. כמו כן כדאי לחלק את שני חלקי הסיפור באופן בולט (ע"י כוכבית וכדומה) כי אני אישית לא הבנתי לרגע מאיפה צצה פתאם נטשה.. אבל בסה"כ סיפור ממש חביב. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, כמה עצוב.. הזכיר לי את הסיפור הנפלא של או הנרי 'הופעת הבכורה הקצרה של טילדי'. למי שלא קרא, הנה לינק לסיפור באנגלית: http://www.classicreader.com/read.php/sid.6/bookid.1741/ [ליצירה]
תגובות