[ליצירה]
אוי, זה מופלא. ממש ממש. אחד הדברים הכי יפים שקראתי כאן באתר. נהדר איך שאתה משלב כלאחר יד ביטויים כמו 'מדקיר נשכחות'. לא יודע- הקטע הזה הוא פשוט תמצות של געגוע.
[ליצירה]
מסכים עם טובי: הסרט אמנם מעבד את הספר, אבל משמר מאד את רוחו. ראיתי כמה עיבודים לאליס, רובם נאמנים יותר לספר- אבל העיבוד של וולט דיסני מוצא חן בעיני יותר מכולם.
ואגב- ספר וסרט הם שני מדיומים שונים מאד. לכן כשרוצים להעביר ספר לקולנוע *חייבים* לעבד אותו. כשלא מעבדים אלא פשוט 'מעתיקים' את הספר אל הבד- מקבלים דברים חסרי השראה כמו 'הארי פוטר' הראשון והשני.
[ליצירה]
לא הבנתי למה התכוונת בנקודה של 'חברים ותיקים'..זה מופיע בשיר?
ואני חולק עליך: באמנות, אולי, אין כללים. הכללים מגבילים את הביטוי, ואעפ"כ יש אמנות איכותית ואמנות שאינה כזו, רק שקשה (או בלתי אפשרי) להגדיר קריטריונים ליופי. בתרגום העניין שונה: כשאדם עומד לתרגם יצירה יש כלל אחד עיקרי: להיות כמה שיותר צמוד למקור. אם הוא לא מצליח להצמד בכל פרט- אז הוא מפעיל שיקול דעת בשאלה על מה לוותר ועל מה לא- יתכן שיוותר על מבנה טכני מסוים לטובת תוכן, או להפך, לדוגמה. בכל מקרה- אם הוא נאלץ לוותר אז התרגום פחות נאמן ולכן ממילא פחות טוב. מצד שני, באופן פרדוקסלי מעט, תרגום טוב צריך להיות מושרש בשפה החדשה- למשל, אני לא אתרגם משפט באנגלית ואשאיר את המבנה התחבירי המקורי, כאשר הוא לא מקובל בעברית. אני מניח שיש עוד כללים, אבל הבאתי דוגמאות.
החופש של המתרגם נמדד בהכרעות שלו על מה לוותר כשמוכרחים, ומה לשנות, כשמוכרחים, ואת זה חייבים לעשות כמה שיותר ברוח היצירה המקורית. זה מסובך, ונדמה לי ששלונסקי היה זה שאמר ש'תרגום הוא כמו אישה: או שהיא יפה או שהיא נאמנה' (סליחה על ההשוואה: לא אני עשיתי אותה!!) אבל צריך לשאוף כמהשיותר לשתי התכונות..
תגובות