[ליצירה]
.
גם אני זוכר היטב את הפעם הראשונה שלי..אצלי זה היה הרבה יותר בומבסטי מסתם להדליק עכבר. ואתה יודע מה? במובן מסוים מתרגלים לזה. אבל דבר אחד נשאר לי עד היום: החרדה הזו, כששוקעת השמש, שאני אזכה לצלוח את השבת הזו בצורה האופטימלית מבחינה הלכתית, וההקלה העצומה עם צאת הכוכבים במוצאי שבת, שהנה, עברה השבת ויותר לא צריך לחשוב על כל פעולה שעושים. השורות 'וזכנו לקבל שבתות מתוך רוב שמחה..ומתוך מיעוט עוונות' קיבלו אצלי בצבא משמעויות גדולות. פתאום אתה ירא ממנה, קצת, מהשבת. אני יודע שזה לא 'מושלם', שהאידיאל הוא להבין את המשמעות של פיקוח נפש וכו' ולעשות את הכל בשמחה, אבל קדם כל זה לא כזה פשוט, ושנית, במצב הנוכחי של צה"ל יש, לדעתי, הרבה דברים שאפשר היה לוותר עליהם, ככה שהלבטים נשארים..
טוב..אז שיהיה שירות נעים..
[ליצירה]
לדעתי יש כאן פספוס קטן: אם אהבת ספר, ספר לנו עליו! ספר מה אהבת, נתח אותו (בלי לגלות את הסוף..). לא יזיק באמת שתפתח קטגורייה חדשה באתר: 'ביקורת ספרים'. אבל שיהיה תוכן בביקורת, לא רק לספר שאהבת!:-)
אבל כיף לדעת שעדיין יש ספרים שכך משפיעים על הקורא.
[ליצירה]
.
פשי..לא נעים להודות אבל אני לא חשבתי בכלל שיש מסר..חשבתי שזה סתם קובץ אי-גיון מרענן. כלומר, זה עדיין קובץ אי-גיון מרענן, אבל עכשיו זה קובץ אי-גיון מרענן עם מסר, מה שעושה את העסק שונה במקצת.
בכל מקרה היה כיף לקרוא.
[ליצירה]
תרגום ממש יפה. (נחמד לי לקרוא את השיר הזה, ששמעתי עליו רק בסרט 'dead poets society'). הערה קטנה: שלשת הבתים במקור מסתיימים באותה שורה, fallen cold and dead, ואצלך אין אחידות- בבית השני שינית את הסיומת.
מעבר לזה, מעניין לראות את התרגום של נעמי שמר ז"ל (מוזר לכתוב ז"ל..)- כי התרגום שלה הוא יותר בגדר עיבוד. במקור אין פזמון חוזר ובתרגום יש. היא בעצם הפכה את ה'פואמה' ל'שיר'. לכן התרגום שלך הרבה יותר נאמן למקור.
תגובות