[ליצירה]
אוי, זה ממש יפה. אנשים כבר לא כותבים שירים כאלה היום..
אהבתי מאד את התיאור של דרווין, ואת האופן בו הוא התקשר לשאר השיר, וגם את הרעיון, ובכלל, ממש יפה.
[ליצירה]
קודם כל השיר עצמו מקסים, ותודה רבה על הפרשנות שצירפת (כשקראתי לא הבנתי שמדובר בנידון למוות; ההערות שלך ממש שפכו אור).
באשר לתרגום- כמה הערות טכניות: the morning town הוא לא 'בוקר הכפר' אלא 'הכפר בשעת בוקר', או 'הכפר המתעורר'. אני מניח, אמנם, ששמת לב לזה ותרגמת כך כדי שלא ישמע מסורבל. עוד דבר- sprinkle יותר דומה ל'ריסס' מאשר ל'פיזר', לדעתי. כמו כן to toss down משמעו 'להשליך', לא 'להעיף למטה'.
גם בבית השני יש כמה אי דיוקים קלים כאלו:
he stood, לא stood up, ולכן הוא עמד, לא נעמד (שהרי כבר בבית הקודם הוא היה עומד). כמו כן הוא קילל את מזלו הרע, לא סתם 'המזל', אין סיבה נראית לעין לוותר על הדקות הזו. עוד נקודה- נדמה לי שהשעון 'אסף' את כוחו, בעבר, לא 'מאסף', בהווה.
אלו רקהערות 'קטנות', על דקויות, יש שיגידו דקדוקי עניות אבל לדעתי רצוי לשים לב גם לפרטים כאלה. כשזה ככההשיר נשמעקצת לא זורם, כאילו תורגם מילה מילה ולא כמכלול.
ובאשר לשם השיר- אפשר לדעתי לתרגם 'שמונה בבוקר'.
[ליצירה]
לדנדוש ואיילת: אני מסיר את הכובע- במבצע לוגי מדהים הצלחתן להוכיח את טענתה של יהיה טוב ע"י הפרכתה. לא נעשה דבר כזה בתולדות הלוגיקה המודרנית, ככל הידוע לי.
אני מתכוון להגיד שבדיוק כמו שאתן מתייחסות לצד השני כמפלצות וחיות לא אנושיות, צמאות דם, חסרות כל זיק אנושי (ואני מודה, אמנם יש כאלה) כך בדיוק הם מסתכלים עליכן. מחנכים אותם שכל היהודים הם שטנים, מפלצות וצמאי דם, והאמת- בתור נער תמים ולא חכם במיוחד שגדל בצל טנקים ישראלים ברחוב שלו ומחסומים ורעב וסגרים- לא קשה להאמין בזה, אע"פ שבתמונה הכללית לא היתה לנו הרבה ברירה. אז נכון שהסיפור קצת קיצוני בתמימותו, אבל לדעתי אילו שני הצדדים (ואני בד"כ לא אוהב את הביטוי הזה, כי עדיין אני חושב שהצדק בצד 'שלי') היו מנסים להבין שבצד השני גם עומדים בני אדם- המצב שלנו היה יותר טוב. ואני מסיר את הכובע בפני 'יהיה טוב' שהשכילה לנסות ולראות את זה.
המלחמה בנאצים היתה מאד 'נוחה' מבחינה אידיאולוגית- היה ברור שהם הרעים המוחלטים ואנחנו הטובים. לדעתי להשוות את המצב אז למצב היום זה פופוליסטי במקרה הטוב ומסכל נסיונות לפתרון במקרה הרע.
תגובות