ופעמים אני מאשימה את הגיל הזה

גיל בו פתאום המון דברים

שהיו לי כמובן מאליו בעבר

כיום אינם כה ברורים.

גיל בו החברה הכי טובה שלך-

זו שהייתה שותפתך הסודית בכל

כבר לא כ"כ שלך

אלא היא של מישהו אחר,

גיל בו הבית שלך-

בו בילית את רגעי הילדות

הקסומים ביותר

הוא כבר לא כ"כ שלך

אלא הוא זמני,

גיל בו בגדי הריון,מוצצים,וחיתולים-

זהו לא רק נושאי שיחתם של

הורייך

אלא זהו כל עולמם של חברייך.

ופעמים עובר בי רעד

כשמתחלף מזג האוויר

בחושבי כי בעונה הבאה

כבר לא אהיה אותו אדם שהייתי.

וכשכולם סביבי שמחים

על ההתחדשויות הרבות.

אני מביטה מן הצד-

בעצב

וחושבת

על הגיל הזה,

ומאשימה אותו בשינויים.