עומד אני על החומה

מביט אל עבר השממה

עד לא מזמן פרחה פה חברה

לא גדולה אבל ממש חזקה

אך נלקחה היא מאיתנו בזדון ובבגידה

אנו חיבים לסלוח כי זוהי מהות המחילה

אך לא נסלח ולא נשכח את האש ששרפה

ושרפה ואכלה בנו עד בלי די

אמרו לי אחי ואחיותי עד מתי

עד מתי נלך בדרך הארוכה בלי די

דרך שאין לה סוף

דרך שבסופה יש דלת שאותה עלינו לחשוף

נתגבר על הקשיים כי זוהי מהות קיומנו ומהותנו

נמשיך להיות מלח ארצנו.