[ליצירה]
במבט ראשון, זה נראה כמו שיר מלא בציניות שמאחוריה עומד עצב גדול.
ובמבט שני אני כבר לא קורא ציניות...
**מאוד הפריע לי החזרה על המילה "א-ל", זה מוריד מהעצמה של השיר! חוץ מזה, הבית השני לא זרם לי, לא הסתדר לי שם הקצב.. אבל אולי זה רק אני..
שיהיה לילה טוב!! :)
תודה.
[ליצירה]
מילים כדורבנות וניכרים דברי אמת. עזבי את הדתיים ותתרכזי במה שאת מחפשת- באור התורה, באורו של ה'. הוא מצוי לכולם, ובמיוחד לאלה שמחפשים אותו ובמיוחד אם הם זקוקים לו באורח נואש. זה שמישהו נולד למשפחה דתית עוד לא הופך אותו לפנס, והוא אגב לא אשם בזה.
[ליצירה]
כל כך עצוב.
חבל שזה מה שאת רואה בדתים כי ישבהם (בנו, בי) הרבה מעבר.
מטרת חודש ארגון היתה לא להפיץ את התורה לאחרים, שהרי כל אחד מוצא את התורה כולה- בעצמו, בליבו. כמו שאת מחפשת, ואני בטוחה שתמצאי.
דווקא אלה שתיארת בקטע הם היו ועודם מושא פעולותינו ותקוותנו.
אליהם נשאנו עיניים, בתקווה שיבינו, שהאור הוא בהם. שיפנימו אותו ויהיה בהם האור.
וכשהאור הוא בנו- לא צריך "להפיץ אותו בצורה טכנית, אלא ניתן לראות אותו יוצא מלבבות האנשים המאמינים ונכנס ללבבות אלה שעודם מחפשים את האור.
מקווה שהובן.
אני.
[ליצירה]
אני מתלבט. מתלבט מאוד כיוון שצד מסויים בסיפור יש בו את הטוב, המתוק והעדין וצד מסויים יש בו את הרע המכוער והנורא.
ונראה שהשילוב ביניהם, יש בו את הכוח ליצור סלידה של ממש מאותו ציבור שמחנך מתוך אותה דרך אבסורדית וחסרת סיכוי. ולכן, בין אם עליתי או ירדתי לסוף דעתך, כתיבתך השאירה בי מצד אחד טעם טוב ועדין ומצד שני כעס ואפילו רחמים לאותו ילד ולאותם מחנכים.
בכולופן, ועל אף שהיו לי כמה מילים, נותר לי רק להגיד שהסיפור מדהים ואין לי מילים.
[ליצירה]
למה את מחפשת בטחון חיצוני למי שאת? חפשי את הבטחון בעצמך. יש לך קול משלך והוא ישפיע לא כשהוא יקבל פידבק חיובי מהחברה, הוא ישפיע כשיהיה לו צבע אמיתי משלו, צבע שיש רק לך.
שם לא יהיה צורך ב"אמן" של כולם, שם את תאמרי להם על מה לומר את ה "אמן" ומה הנכון והטוב ביותר לעשות. שם לא יהיה לך הרצון באותן נשקות של אישור, הן יבואו מעצמן...
בכולופן, שיר מקסים
ולמקרה שהתיימרתי, - "אופס!".